קמז

על כל מצוה כי קוב"ה הוא בחי' העלם עצמות אא"ס שלפני התגלותו בעולמות כי²⁷ קדוש פירושו מובדל כו' כידוע, ושכינתי' הוא בחי' גילוי האור כנ"ל. אך שיהא בחי' קוב"ה מתגלה שזהו גילוי אור הנעלם דוקא היינו יחוד עליון זה דקוב"ה ושכינתי' כו'. וזהו עיקר כוונת הברכות שעל המצות באמרו בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו, פי' ברוך הוי' הוא בחי' גילוי סובב הכללי הנ"ל להיות ממש בבחי' ממלא שהוא בחי' מלך העולם כמ"ש מלכותך²⁸ כו' והיינו ע"י המצות דוקא, וז"ש אשר קדשנו במצותיו כי קדשנו לשון קדוש ומובדל שהוא בחי' סובב הנ"ל, והיינו ע"י המצות דוקא. כי הנה שרש המצות הוא בחי' פנימי' רצה"ע ב"ה, והוא הנק' בלשון המקובלים בחי' פנימי' כתר עליון דשם שורש פנימי' אא"ס ב"ה (כמ"ש²⁹ בתיקונים אא"ס מלגאו כתרא עילאה מלבר כו' כי³⁰ פנימיות הכתר אינו נמנה בע"ס להיותו מבחי' אחרונה דאא"ס שלפני הצמצום כו' וחיצוניות הכתר הוא שרש הנאצלים כידוע). כי המצות שרשן בבחי' רצה"ע הפנימי דהיינו בחי' הרצה"פ הנק' רצה"ע שלמעלה מן השכל והטעם, כי אית רצון ואית³⁴ רצון כו', רצון התחתון המתלבש בשכל וטעם למה ירצה כך, אבל רצה"ע הוא אשר לא יוכל להתגלות בשכל וטעם כלל (גם לא בבחי' טעם כמוס הנק' ח"ס כו') וכמ"ש שתוק³² כך עלה במח' לפני, פי' שתוק שאין כאן רק שתיקה כי א"א לגלות בדיבור כלל איזה טעם לרצון זה אלא רצון זה כך עלה במח' למעלה מן הטעם לגמרי כי הוא רק בחי' רצו"פ בלתי טעם כלל (גם לא יש טעם כמוס לרצון כלל) אלא כך רצונו בלבד כאדם שאומר כך רצוני בלי טעם כלל וכלל וע"כ אמר שתוק (גם בשכל הנעלם יש לשתוק, ומ"ש סייג³³ לחכ' שתיקה הכוונה גם על בחי' שכל וטעם הנעלם הנק' ח"ס שהוא הטעם הכמוס לרצון כמ"ש במ"א גם שם יש בחי' שתיקה ששרשה למעלה מח"ס וע"כ הוא סייג לח"ס כו' וד"ל). והוא שרש המצות שהן בבחי' פנימי' הכתר, כי כתר³⁴ גי' תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצות דאוריי' וז' דרבנן כידוע (כי³⁴ שרשן הוא בתרי"ג ארחין דגלגלתא דא"א שלמעלה מבחי' ח"ס דא"א כו'). וזהו אשר קדשנו במצותיו שע"י המצות להיות שרשם מפנימי' הכתר ששם גילוי אא"ס שלפני ההשתלשלות ע"כ אנו ממשיכים על ידם דוקא מבחי' סובב הכללי הנ"ל לידי גילוי ממש כנ"ל וד"ל.