קמב

לטהור באופן כך יטמא ובאופן כך יטהר כו' ועד"ז בג' מיני מדות הללו באדם הנה מדת החסד לגמרי לא טוב (כי אנו רואים שהמרחם על הרשעים אכזריות כי יחריבו עולם ע"כ הוא להיפוך שהדין על הרשעים נק' חסד) ומדה"ד לגמרי יענוש גם לצדיקים אלא הממוצע המחלק כמדה ומזיגה ממוצעת הנק' משפט שכלול מחו"ג כידוע (וזהו שאמר הכהנים¹²⁰ הלוים כשמזכיר בחי' כהן שהוא בחי' החסד מזכיר אותם בשם לוים ג"כ שהוא בחי' דין לפי שעם החסד צ"ל דין ועם הדין צ"ל חסד והוא בחי' הת"ת כוללם יחד), וזהו כי קולך ערב כי העריבות הוא הכלול במרירות ושמחה שהן חו"ג והיינו מפני ששורש התורה מבחי' ת"ת כנ"ל והוא בבחי' קול שמורכב מחו"ג והיינו בחי' קול דתורה שנמשך מבחי' גילוי אור דחכמה שהוא בחי' פנימיות יותר מבחי' המראה שאין אלא חיצונית אבל בחי' עצמיות התענוג הפשוט מלובש במראה דמצות משא"כ בקול דתורה הגם שמאיר גם בו בחי' עונג העליון כמ"ש כי קולך ערב מעריבות עונג עליון דבחי' ע"י אבל הוא רק בבחי' אור דרך בחי' שערה כנ"ל וכן הוא בחי' הקול שהוא בחי' המשכה מצומצמת כו' וד"ל.

אך הנה אנו רואים שיש מעלה אחרת בתורה משא"כ במצות והוא אשר המצות תלוין בזמן דוקא שהרי אם ישב אדם בסוכה בי"ד בתשרי לא יצא י"ח כלל ואם יתקע בשופר בכ"ט באלול לא יצא ואין זה מצוה כלל וכה"ג בכל המצות התלוים בזמן ואף במצוה שאין תלוי בזמן כצדקה וכה"ג מ"מ אינו אלא לשעתין בלבד ולא שיחייב לעשותן יום ולילה אבל מצות ת"ת הרי נאמר והגית¹²¹ בו כו' ואינה תלוי' בזמן כלל וגם בדינין והלכות שלומד הרי אין המצוה בת"ת שילמוד הלכות סוכה בזמן החג דווקא כה"ג הלכות שופר בר"ה אלא גם שלומד הלכות שופר וסוכה בזמן אחר אפי' בפסח יצא ידי מצות ת"ת וממשיך בחי' המשכה עליונה שנמשך במצות ת"ת כמו שלומד הלכות סוכה בזמנו בלי הפרש כלל (ומה שאמרו כל¹²² העוסק בתורת עולה כאילו הקריב כו' היינו דווקא בקרבנות כו') ולכאורה אין זה מובן למה מצוה ללמוד הלכות סוכה בלא זמנה דא"צ למעשה עדיין כו' אך שרש הענין הוא מטעם הפרש הנ"ל בין תורה למצות שהתורה באה בבחי' אור בגילוי כו' ע"כ האור מאיר בתמידיות בלי שינוי בין זמן לזמן כלל וע"כ כשלומד הלכות סוכה שלא בזמנה ג"כ יפעול להמשיך בחי' אור החכמה המלובש בה והמשכה זו יכול להיות לעולם ולכך במצות ת"ת יום ולילה כו' משא"כ בחי' המצות ששרשם בבחי' מראה ורמז שמורה על בחי' עצם הרצון כנ"ל אין זה רק כאשר העלם העצמות מתלבש במעשה זו דווקא והוא כמו שופר בר"ה דווקא וסוכה בט"ו בתשרי דווקא וכן המצות לשעתן בלבד כו' כנ"ל וד"ל (וזהו שאמר הראיני את מראיך במעשה המצות לפרקים מיוחדים ואמנם השמיעני את קולך בתמידות כו').