קמ

בחי' חיצוני' ונובלות חש"מ כו' אבל שורש המצות הוא בבחי' לבוש והעלם היינו כמו עד"מ הרמז שמתלבש בו בהעלם ולא בגילוי אבל כל הפנימי' והעצמיות כמו שהוא ממש נמשך והוא בחי' עצם הרצון הפשוט כמו שהוא נמשך ונתלבש במעשה המצות אע"פ שהן עשיי' גשמי' כמו הרמז שהוא תנועה גשמיות ומורה על הפנימי' כמו שהוא ע"כ המצות נק' מראה כנ"ל להיות שמראין ומרמזין על פנימי' הרצון כמו שהוא בעצם ממש להיותו מתלבש בבחי' ההעלם ולא בבחי' גילוי אור באור דתורה ומטעם הנ"ל באריכות וד"ל.

ובזה יובן מ"ש¹⁰⁸ בע"ח בשורש המצות שהן תרי"ג ארחין דגלגלתא כו' ושרשם הוא בחי' י"ג חיוורתא כו' שהוא בחי' הלבנונית שבין שער לשער והוא מק"פ מן השערות כו' כידוע אבל שורש התורה הוא הנק' בחי' נימין ושערות (כמ"ש¹⁰⁹ בע"ח דאור אבא יונק ממזל ונוצר כו' שהוא בחי' שער כידוע דהמזלות דא"א הם בחי' שערות היוצאים מבחי' מותרי מוחין דא"א (וע"כ נק' התורה בשם נובלות חש"מ כנ"ל). וביאור הדברים הנה מובן ע"פ כל הנ"ל בהפרש אשר בין התלבשות השכל באותיות להתלבשות השכל ברמז, שבאותיות אע"פ שמאיר בגילוי אבל אין הפנימיות נמשך שם מטעם הנ"ל והיינו בחי' השערות שמשם נמשך שרש החכמה שבתורה דאצי' מאור אבא (וכמארז"ל הכל¹¹⁰ תלוי במזל פי' במזל דא"א אפי' ס"ת שבהיכל שהוא בחי' אותיות דתשב"כ ששרשם מאור אבא ונגנזים בהיכל אמא) וכמו עד"מ השערה הגשמי' שהחיות בה מצומצם מאוד להיות בוקעת ויוצאת רק מבחי' חיצוני' המוחין דהיינו מבחי' הכלי וחומר של הצורה כו'¹¹¹) לפי¹¹² שבחי' הפנימי' של המוחין כמו שהן בעצם דהיינו בחי' עצמות דכח המשכיל שבהעלם שלמעלה מהתלבשות צורה בחומר המוחין ולמעלה הוא הנק' בחי' פנימיות ח"ס או בחי' חכמת הקדומה לא יוכל לבוא לידי גילוי כנ"ל במשל התלבשות השכל באותיות באריכות וגם מה שמאיר בצמצום הנה הוא בבחי' התחלקות בריבוי חלקים מצומצמים¹¹³ מאוד שהרי השערות המחולקים מצומצמים כאו"א בפ"ע דווקא כידוע שכל שער יש לה גומא בפ"ע כמ"ש בשערה כו' בין¹¹⁴ שערה לשערה לא נתחלף כו' והן כל דינין והלכות שבתורה שנק' כל הלכה נימא ושערה מיוחדת ודינין והלכות שבתורה שבע"פ נק' נימין דמטרוניתא כמ"ש¹¹⁵ במ"א ובחי' השערות עם בחי' האותיות א' הוא כידוע וד"ל אבל בחי' המצות שרשם בבחי' הלבנונית שפנוי מן השערות כנ"ל להיות שהתלבשות רצון העליון