קל
בשערים בעלה כו' בתרעין תתאין דמל' ומשם נמשך לנשמות בפרט כמו השגת דנשמה בג"ע דבריאה מבחי' בינה שבמל' שנמשך לכאו"א כפי מדריגתו וכל35 א' נכווה מחופתו של חבירו כו' והיינו עפ"י השתלשלות נש"ב דמל' כו' ועד"ז משתלשל כמה מדריגות אהוי"ר בנשמות ומלאכי' דיצי' ועשי' עד נשמות שבגופים בעוה"ז כו', ומדריגה הב' הוא בחי' הסתכלות כמ"ש36 בזוהר לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', והוא שרש ענין פסוד"ז שלפני ק"ש והוא ע"ד הנ"ל בבחי' הסתכלות דמל' בא"א כמ"ש אשא עיני כו' עיני כל אליך כו'.
וביאור הדברים הנה י"ל מארז"ל במה שגזרו אומר דלעולם37 יסדר אדם שבחו של מקום ואח"כ יתפלל, והענין הוא כי כוונתם שהתפלה תלויה בסידור השבחים בפסוד"ז תחילה וא"ל לא יוכל להתפלל כלל, והטעם הוא כי הנה ע"ד הפשוט הנה עיקר התפילה הוא בחי' אוי"ר שנולדה מהתבוננות דיחו"ע בק"ש ועי"ז נמשך בחי' מוחין פנימי' בניצוץ דהיינו מה שבחי' השגה אלקי' ביחו"ע ויחו"ת נכנסה בתוך פנימי' המוחין והלב כמו לאהוב את ה' כי הוא חייך בבחי' ממלא וסובב כו', הרי נמשך עי"ז בחי' גילוי אור ה' דסובב וממלא בכל ניצוץ בתוך תוכו בבחי' הפנימי' כנ"ל, אבל בחי' סידור השבחי' בפסוד"ז אין ענין התפעלות אהוי"ר הבאים מהתפעלות השגה כלל אלא רק שמספר ומסדר שבחו של מקום כמו עד"מ איש שמספר באיזו גדולת מלך גדול שמפליג בשבחו שאי"ז ענין אהבה או יראה מן38 התפעלות שכל רק מפליג מאד בשבחו אבל הפלגה זו כוללת כל מה שצריך להתפעל במורא כו' וה"ז כמו המסתכל בגדולת המלך שמפני הסתכלותו בעוצם יקר ת"ת הגדולה נמשך כל נפשו בהתפעלות התענוג והוא למעלה מבחי' האהוי"ר שבא מן ההשגה בצמצום ערכו כו'.
אך עדיין י"ל למה צריך לספר בשבחים אחר שאין אלא ענין לאסתכלא ביקרא דמלכא כו', אמנם הענין הוא כי ע"י השבח מעורר למדת משבח מבחי' העלמה בעצמות המאציל שתבוא לידי גילוי עד"מ כשמשבחין לאיש שהוא חכם מעוררי' בשורש ומקור חכמתו כמו שהיא כלולה בעצמות נפשו וכן מדת החסד יעורר בשרש ומקור מדת חסדו כו', וראי' לד"ז ממה שיתפעל המלך להיטיב חסדו יותר מכפי המדה כו' כמ"ש במ"א באריכות ולזה הטעם הוסד סדר השבחי' כדי לעורר מדותיו ית' הכלולים וגנוזים בעצמותו ממש וגילוי ההעלם הזה נק' אור המאיר ומקור הגילוי הזה מקור כל אור המאיר כמו הצור שיוציאו ממנו אור הוא העלם האור כו' (וכמ"ש39 במ"א בענין הלל וברכה כו'), ולזה הטעם נבחרו מזמורים שהן בשם הללוי"ה בתחילה וסוף כי פי' הלל מלשון בהילו40 נרו שהוא מקור הבהקת גילוי אור
הערות
- 35. וכל א' נכוה מחופתו של חבירו : ב"ב עה, א.
- 36. כמ"ש בזוהר לאסתכלא ביקרא דמלכא : ראה זח"ב רמז, ב.
- 37. דלעולם יסדר אדם שבחו של מקום : ברכות לב, א. ובכ"מ.
- 38. מן : בכת"י ב וכת"י ג: או.
- 39. וכמ"ש במ"א בענין הלל וברכה : ראה תו"א ל, א. סה"מ תקס"ח ע' שע. שערי אורה יח, א. יהל אור ע' תקנח.
- 40. בהילו נרו : איוב כט, ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.