קכז

התלבשות העונג בחוש הראות ביותר מכל החושי' כו' אמנם זה א"א לומר בסיבת התלבשות התענוג ביותר שבא מצד עצם מהות הראי' (דא"כ הי' מהראוי שיהי' כח הראי' חזק בכח פנימי' ביותר ואינו כן שהרי החוש הריח פנימי' ביותר) שהרי אנו רואי' להיפוך שהראי' חיצוני' יותר משאר החושים כי הלא המשכת וחיבור הנפש עם דבר הנראה לעין כל בבחי' נבדל כי הרי הדבר נבדל מן האדם הרואהו ואעפ"י שהעין מחברו ומקרבו א"ז קירוב באמת רק שמצטייר הדבר במוח בדמיון בלבד אבל הדבר נבדל ועומד במקומו מרחוק לאדם משא"כ חוש הריח שהבושם שמריח נכנס מהות כח הריח ועולה במוח ממש לחזק ולהחיות הנפש כידוע בענין הריח¹⁷ שהנשמה נהנית ממנו וכן בבחי' חוש השמיעה נכנס באוזן ממש בחללים הקולות העריבים ומתאחד במוח שהרי אותיות הקול ממש נחקקים במוח כששומע כידוע, אך האמת הוא דבחי' התחברות חוש הראי' מתחברת לנפש בחיצוני' יותר אבל זהו רק מצד עצם מהות הראיה עצמה אך מצד בחי' התלבשות עונג הנפש אשר בחוש הראי' הנה מתלבש בה כל עונג פנימי' מעצם הנפש ביותר עד שנמשך כל הנפש אחר הדבר הנחמד למראה העין כנ"ל בענין העין רואה והלב חומד דעיקר התאווה בא מעין אל הלב כמ"ש וכי¹⁸ תאווה הוא לעינים כו', (ולפי"ז יש כאן ב' דברים התחברות הנפש והמשכת הנפש, ההתחברות¹⁹ שהוא מצד עצם חוש הראי' היא חיצוני' יותר²⁰ מ"מ החיבור הנפש יש בראיה יותר מצד אור התענוג המלובש בה ולא מצד עצם מהות הראי' שהרי עצם מהות הראי' אינו למעלה במדריגה מחוש הריח או השמיעה וכיוצא).

והנמשל מכ"ז יובן למעלה בבחי' מל' דאצילות דכתיב אשא²¹ עיני אל ההרים כו' שבהסתכלות זאת מקבלת המל' הארת הכתר בחי' ש"ע נהורין כנ"ל, הנה לכאורה א"ז מובן כלל דהלא בחי' מל' נק' סופא דכ"ד בחי' אחרונה ביותר ובחי' הכתר הוא בחי' האור העליון ביותר מכולם כידוע, ואיך תקבל המל' הכתר בבחי' ההסתכלות וגם הלא ידוע ומבואר בע"ח תמיד בסדר ההשתלשלות והתלבשות הפרצופים דכדי שיבוא אור השפע בבחי' מל' דאצי' הנה צריך לירד ע"י כמה התלבשות וצמצומים דהיינו ע"י שבחי' נה"י שבעליון בלבד נעשה מוחין לתחתון כמו מבחי' נה"י דא"א מתלבש באו"א נעשה להם מוחין ומבחי' נה"י דאו"א מתלבש בז"א ונעשה לו מוחי' ומבחי' ז"א מתלבש רק בבחי' נה"י שבו בנוק' דז"א ונעשה לה מוחין כו', נמצא גם בחי' מוחין הפנימי' שבמל' נמשך ובא מבחי' הכתר שהוא בחי' א"א ע"י בחי' ריבוי הלבושי' והצמצומי' בהתלבשות א"א רק בבחי' נה"י באו"א כו' ואיך אמר אשא עיני אל ההרים כו' עיניך יונים כו' וכה"ג לקבל מבחי' א"א וכמ"כ איך אמר יאר²² ה' פניו אליך שהוא בחי' הארת פנים דא"א אל המל' מקור כנס"י כידוע שהוא בחי' ההסתכלות מלמעלה למטה כנ"ל איך יכול להיות בחי' דילוג