קכג

מאד כמו מצות תפילין בד' פרשיות כתובי' בדיו וקלף גשמי ומונחים בד' בתים גשמי' וכן מצות ציצית בצמר דכבש גשמי ול"ב חוטין גשמיי' כו' וכה"ג כל המצות כמו מצות הצדקה בחסד גשמי' כו' ומצות ת"ת בלימוד עניני' גשמי' כו', אך הנה ידוע שכל מצוה גשמיי' מרמזת ומורה על ענין וסוד ה' פנימי למע' באצי' כמו מצות התפילין למטה בד' פרשיות בד' בתים רומזי' על בחי' ד' מוחין עליוני' כו' ול"ב חוטין דציצית רומזים על בחי' ל"ב נתיבות ח"ע שנמשכי' מבחי' או"מ דטלית כו' וכה"ג בכל המצות כולן הן רק כמו הרמז בלבד עד"מ אדם שמרמז בדבר גשמי שיבינו ממנו ענין פנימי כמו די⁸⁵ לחכימא ברמיזא כו' שהוא כאשר לא יוכלו להסביר הדבר בדיבור ירמזו ברמז ובאותו הרמז נתלבש אותו דבר המעמיק שבודאי אין ערך לרמז הגשמי לאותו הענין הפנימי הנרמז עלי' כו' כך כל המצות הן רק בחי' רמזי' בלבד אך בהן מתלבש כל בחי' הפנימי' של האורות העליוני' כמו בד' פרשיות תפילין מתלבשי' בחי' פנימי' ד' מוחין ובל"ב חוטין דציצית מתלבש ל"ב נתיבות דמקיפי' כו', דהנה אעפ"י שאין המצות רק בחי' רמזי' בלבד מ"מ כל עיקר בחי' העצמות והמהות דאוא"ס שבאצי' באורות וכלים הכלולי' בשם הוי' כו' נתפס ומלובש בהן כי הן נמשלי' לבחי' מראה ודמות שהוא בחי' הוראה על בחי' העצמות כנ"ל דהיינו שבחי' העצמות נתפס בהן כנ"ל ממשל עור פני האדם שבתמונתו יכירו כל עצמותו כו' וכן המצות⁸⁶ הרי נקראו בשם רמ"ח אברי' דמלכא דהיינו דוקא בחי' גילוי ציור התמונה של כל אבר כמו האור של החסד הפנימי' שמתלבש בתמונת אברים ונק'⁸⁷ החסד דרועא ימינא כו' ולמטה הוא מצות הצדקה שמלובשת ברמז כו' להורות על בחי' חסד עליון שבדרועא ימינא כו', וכן מצות התפילין הן בחי' ד' מוחין שמצטיירי' בד' חללי גלגלתא וכמו שא' חכ' מוחא וניכרין דוקא במצח שעל הראש ע"י התפילין הבולטי' שם וכמ"ש במ"א באריכות וכן כל המצות הן נק' בחי' מראה ותמונה דהיינו שהן מראין על בחי' הפנימי' והעצמי' דמקיפי' עליוני' דא"א ואו"א כו' שמלובש ונתפס בהן כו' עד"מ שנתפס כל מהות נפש האדם בציור תמונתו, וע"ז אמר בפקודיך⁸⁸ אשיחה אביטה אורחותיך פי' אורחות דשם הוי' דאצי' הן תרי"ג ארחין שבגלגלתא ששם משכן צלם המקיפי' שאינן נכרין אלא בבחי' מראה וציור הנגלה ברמ"ח איברים דמלכא כו' וכמבואר ומובן מתוך כל הנ"ל בענין המראה, וז"ש הראיני את מראיך שהן מרא"ה המצות כו' וד"ל.

וז"ש השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה ולכאו' הל"ל כי מראך נאוה תחלה ואח"כ כי קולך ערב כמו שהקדים הראיני את מראיך ואח"כ השמיעני כו' כנ"ל, אך הענין הוא משום דבחי' קול דתורה שרשו בבחי' ח"ע סתימאה ובה מלובש בחי' עונג העליון שנק' בחי' עתיקא סתימאה וז"ש כי קולך ערב בבחי'