קכא

ותואר שהמראה בגוונין כאדמימות ולבנונית שבפנים הגם שאינו אלא מראה גוון חיצוני' מ"מ הגווני' הללו כשהן יפים הם מורים על בחי' העצמי' דהיינו כמו בחי' הארת התענוג שבחכ' שבמוח שמאיר בלחיים שבפנים שתאיר פנים כמ"ש חכמת⁷⁶ אדם תאיר פניו וכמו כי⁷⁷ קרן עור פני משה כו', לפי שבחי' אורות המוחין בוקעין ומתגלין בעור הפנים ממש ומזה נתעורר פנימי' החיות אשר בדם הוא הנפש ומאיר בגוון אדום וגוון לבן כו' וכנראה לעין שכאשר יגידו לאדם בשורה טובה יצהבו פניו ויאירו בגוון שונים מפני שפנימי' אורות נפשו באין מן ההעלם לגילוי בפניו, וכן ע"י התענוג שבחכ' חדשה כנ"ל, וא"כ הגם שאינו אלא מראה חיצונית מ"מ מלובש בה כל בחי' הפנימי' והעצמיות ומזה יובן ג"כ גם בלי התחכמות ועונג בשורה שמראה וציור תמונת הפנים מורה על בחי' עצמי' הנפש וכמ"ש⁷⁸ בזהר יתרו ואתה תחזה כו', עד שכל עיקר מהות האדם אינו ניכר רק ע"י ציור תמונת אברי גופו, והעיקר הוא בתמונת הפנים, שהרי לא יוכר בין ראובן לשמעון רק ע"י ציור תמונת הפנים והגוף כנ"ל. ואעפ"י שאין הציור הזה רק הוראה בלבד איננה בחי' חיצוני' כמו מראה ודמות בלבד שאין בה מבחי' חיות הפנימי כלל אלא אדרבא כל בחי' הפנימי והעצמיות מלובש בציור ותמונה זאת, והמופת לזה מגוון התפוח שמורה ג"כ על עצם מהותו כמו אם הגוון של התפוח אדום מורה על עצם טעמו שהוא חומץ ואם גוון לבן מורה על עצם טעמו שהוא מתוק כידוע, ובוודאי אין טעם חמיצות ומתיקות כלל בגוון אדום או לבן שעל התפוח מבחוץ כי אינו אלא מראה וגוון חיצוני בלבד, רק בעצם גופו של תפוח נרגש טעם מתיקות או חמיצות, ואעפי"כ יש בגוון הללו בחי' התלבשות מעצם התפוח אחר שלעולם לא ימצא בהיפוך שהתפוח לבן יהי' חומץ כו' א"כ הלובן עצם מתיקות טעמו מלובש בו כו' כי התמונה היא עצמות הדבר כו'.

ויובן זה בתוס' ביאור מאשר אנו רואי' הפרש גדול בעצמות ומהות של נפש ראובן לנפש שמעון וכיוצא שנפש ראובן שלימה בכל המעלות בחכ' ומדות טובות וכה"ג ונפש שמעון חסירה מכל מעלה שאינו חכם ולא בעל מדות טובות או ההפרש בין נפש זכר לנפש נקבה או בין נפש שר ומלך לעני וחולי וכה"ג הרי כל ההיכרות ההפרש הזה אינו ניכר רק בציור ותמונה בלבד דהיינו כאשר מכבר יודעים ומכירים ציור תמונת ראובן הידוע במעלתו ומדותיו ויודעים בציור תמונת של שמעון החסר מכל כו' אזי יבדילו ביניהם ויכירו ההפרש ביניהם שזה חכם ושלם בכל וזה חסר מכל, וא"כ לא יוכר בין שלימות עצם הנפש לפחיתת ערכו רק ע"י הציור והתמונה והיינו מ"ש בזהר ע"פ ואתה תחזה שניכר כל מדה בתמונה וציור בפנים במצחא ובעיניו (רק ששם מבואר בהכרת פנימיות הכחות וכל הצלחתו בכל ימי חייו כו' ע"ש שזהו מורה על בחי' אורות המקיפי' שנק' צלם וכמ"ש אך⁷⁹ בצלם יתהלך איש והצלם הזה בחי' עצמו' שורה דוקא בבחי' הציור והתמונה בלבד שהוא הנק' תואר ולא מראה כנ"ל באריכות והוא הגבלת הכלים ששרשם בבחי' מקיפי',