קיט

צורה של חן כמו ותהי⁶¹ אסתר נושאת חן כו', ויש יפה מראה ואינו יפה תואר דהיינו שהגוונין בעצם יפי' אבל אין הצורות התואר יפה וביוסף נאמר יפ"ה⁶² תואר ויפ"ה מרא"ה וכן ברחל אבל ברבקה נאמר וטובת⁶³ מראה מאד ולא נז' טובת תואר אבל באסתר והנערה⁶⁴ יפת תואר ויפת מראה כו', ושרש הענין לפי שהתואר שהוא טוב הציור מורה על בחי' הכלים המגבילים ומתארים את האור כו' והמראה שהוא עצם הגוונין מורה על בחי' האורות העצמי' כמו חכמת⁶⁵ אדם תאיר פניו שע"י התענוג שבשכל נמשך באדם הארת פנים כידוע בענין צהבו⁶⁶ פניו דר' אבהו כו' דהיינו בחי' בקיעות האורות והמוחי' הפנימי' שמאירים בפנים ובוקעים בעור הפנים כמו קרן⁶⁷ עור פני משה כו' אבל אופן ציור הגוונין שבוקעי' מבחי' הפנימי' של האדם הוא רק בחי' הכלי המגביל ומתאר בתואר וצורה, אך בבחי' הכלי' דוקא ניכר ונגלה ערך מעלת האור עד"מ באותיות השכל או בכלי המוח הטוב יותר שם ישכון אור השכל ביותר, אך יוכל להיות לפעמי' שאין הכלי לפי ערך מעלת האור, ולפעמי' להיפוך שאין האור לפי מעלת הכלי ע"כ יוכל להיות יפה מראה ולא יפה תואר או להיפוך יפה תואר ולא יפה מראה, אבל כאשר יתחבר האור והכלי בערך א' אז נק' יפ"ה תוא"ר ויפ"ה מרא"ה כמ"ש ביוסף ורחל דהיינו בחי' אורות וכלים שבפנים העליוני' שצדיק⁶⁸ עליון שנק' יוסף וכן במל' דאצי' שנק' רח"ל שנק' עקר"ת הבית אבל באסת"ר ורבק"ה נא' טובות מראה כו' וד"ל.

והנה עיקר היופי הוא בשני דברים הללו בתואר ומראה כמ"ש יפה תואר ויפה מראה כנראה בציור דבר מה שעיקר היופי תלוי בב' דברים הא' בעצם הגוונין אם הם נאים ומהודרים והב' באופן טוב ציורם (והחן הוא הכולל משניהם יחד כאשר המה במזיגה נכונה מאד והוא בחי' עצם הטוב שבנפש שמאיר בפנים וע"כ יש שאינו טוב תואר ולא טוב מראה והוא נחמד ונושא חן בעיני כל וע"כ שקר⁶⁹ החן והבל היופי דמשמע שהן ב' דברים כו') אך הנה עיקר היופי במראה יותר מבתואר, ועיקר החן בתואר יותר מבמראה לפי שעיקר התפארת הוא טוב המראה בגווני' נאים בעצם וע"כ נא' באסתר ח"ן לפי שנאמר בה יפה תוא"ר וטובת מראה ולא נא' יפ"ת מראה כמו ברחל שנק' יפת תואר ויפת מראה כי אסתר היא בחי' מל' דבריאה או מל' דאצי' שמסתתרת בראש הבריאה ואין בה בחי' יופי המראה מצד בחי' עצמות אורות גונין דמדת וחכ' עילאה רק נק' טוב"ת מראה דהיינו שמאירי' בבחי' טוב החסדי' עד"מ כשהמלך בטוב לבב יאיר פניו ג"כ בפנים צהובות ואז נק' מרא"ה טו"ב ולא מרא"ה יפ"ה שהוא יפה בעצם ולא מצד בחי' טוב וחסד כו' אבל בתואר שהוא בחי' הכלי' דמל' דבריאה נק' יפ"ת תוא"ר כידוע בענין שש משזר