קיח

אזי הקול צלול ובהיר והרוח שבקול הוא הממוצע המורכב מאש ומים יחד וז"ש יביע⁵⁵ אמ"ר א"ש מי"ם רו"ח דקול ולמעלה היינו בחי' הת"ת שכולל לחו"ג ונק' קול יעקב והוא בחי' הרחמים כידוע והענין הוא כי בחי' רצו"א ושו"ב חו"ג הן ב' הפכי' כמו אש ומים שזה עולה וזה יורד כו' כידוע והממוצע המחברם יחד הוא הממוצע בין חו"ג שהוא מדת הרחמים לפי שמדת הרחמים מחייבת לזכות גם את החייב עפ"י מדת הדין מצד הרחמנו' ולא מצד חיוב זכות של חסד אלא רק מפני הרחמנות בלבד לומר דאע"פ שאין עליו זכות לפוטרו מ"מ מצד הרחמנות יש לפוטרו כו' ונמצא כלול ברחמים מחו"ג כו' וד"ל, והנה עד"ז גם בבחי' קול דתורה הוא בבחי' ממוצע מאחר שמורכב מאש מים רוח ג"כ והענין הוא כידוע בפי' המאמר תלת⁵⁶ קשרין הן ישראל מתקשראן באוריי' ואוריי' בקודב"ה כו' ונמצא אוריי' היא בחי' ממוצע בין ישראל לקודב"ה מאחר דישראל מתקשראן בה והתורה מתקשרת בקודב"ה להיותה בחי' חכמתו העצמית כנודע וענין התקשרות ישראל באורייתא הוא בבחי' העלאה מלמטה למעלה שהוא מצות ההגיון כמ"ש והגית⁵⁷ בה יומם ולילה וכידוע שמצות העיון בתורה הוא התקשרות הנפש והתכללותה בחכמה שבתורה ומצות הקריאה בתורה בקול ודיבור הוא בחי' המשכת אור א"ס בחכמה שבתורה מלמעלה למטה והממוצע המחבר להעלאה והמשכה זאת הוא בחי' קול דתורה כשאדם קורא בקול בדבר⁵⁸ ה' זו הלכה כו' והיינו גופה של ההלכה שבה נמשך אור א"ס מלמעלה למטה ובה נכלל ניצוץ האלקי בבחי' עיון והגיון כנ"ל ווהו ענין קשר האמצעי דאורייתא בין קודב"ה לישראל וד"ל, וזהו השמיענ"י את קול"ך פי' הקדב"ה אומר לכנ"י השמיענ"י קול דתורה שהוא בחי' מל' דאצי' שמעלה מ"ן בבחי' קול דתורה שהוא בחי' ממוצע מחו"ג ע"ד הנ"ל בקול דתפלה שכולל רצוא ושוב כו' וזהו כי קול"ך ערב⁵⁹ פי' קול ערב הוא עד"מ הקול הגשמי כשהוא ממוזג מב' קולות הפכיי' חדוה ומרירות יחד הוא הנק' קול ער"ב ומתוק להשיב נפש השומע כו' כך למעלה מעוררי' כנ"י בקול דתורה הנ"ל בחי' עריבות ומתיקו' העונג העליון הנק' עתיקא וסתימא' והוא בחי' התגלות העוגג העליון דע"י בבינה שנק' קו"ל ער"ב מטעם הנ"ל דקול דתורה ממוזג מחו"ג כו' וזהו כי קול"ך ערב.

ומראך נאוה, הנה מבואר שיש בפי' מראה שני פירושי', הא' ענין מראה ודמות כפשוטו כמו איש תואר שמתואר בצורה נאה נק' יפה תואר, ואם ציור הגוונים בעצם יפים נק' יפה מראה דהיינו שעצם הציור נאה הגוונים נאים אדום וסומק כמו התפוח שגוון אדום ולבן שבו הן יפים למראה והוא הנק' יפה מראה משא"כ יפת תואר שאינו אלא אופן הציור שמצוייר ומתואר באופן נאה, ויש איש יפה תואר ואינו יפה מראה לפי שאין הגוונין בעצם יפים רק התואר הוא יפה כמו שחורה⁶⁰ אני ונאוה שהמראה שחור שאינו יפה אבל מ"מ נאוה אני בתואר עד שנק'