קטו

השמיענ"י את קול"ך כו' שהוא בחי' כח רוחני יותר כנ"ל וד"ל. אך הנה יש להבין עדיין בשרש ענין הראיה והשמיעה דלכאורה יפלא מאד למה כח הראי' תופסת הגשם כנ"ל הלא שרש כח הראיה גבוה במדרגה מכח השמיעה כידוע ששרש הראיה בבחי' חכמה וכמ"ש במשה ויר"א ³⁸ ראשית לו כו' וכל הסתכלות היא בחכמה דוקא כמו לאסתכלא³⁹ ביקרא דמלכא וכיוצא והחכמים⁴⁰ נק' עינ"י העדה כידוע ושרש השמיעה הוא רק בבחי' בינה כידוע דאז"ן בגי' ס"ג עם ה"ג דבינה כמ"ש בע"ח וא"כ למה הראיה תופסת הגשם והשמיעה קולטת דבר הרוחני דקול כנ"ל, אך הענין יובן בהקדים תחלה לבאר שרש ענין כח הראיה וכח השמיעה מה הן דהנה אנו רואי' בפעולת כח הראיה ופעולת כח השמיעה שפעולת שניהם הוא לחבר הדבר הנבדל מן האדם שיתקרב ויהי' לו חיבור וקירוב אל האדם כו' כמו כח הראיה שמתפשטת להביט ולעיין בצורת דבר גשמי כמו צורת הבנין או על איזה שטח מקום בארץ הרחוק מן האדם הרי אותו הדבר הגשמי שרחוק מן האדם נתקרב יותר אל האדם ע"י הראיה וההבטה עליו כי זה הבנין או שטח ארץ או איזה איש שעומדי' מרחוק ע"י ההבטה עליהם יש להם חיבור וקירוב יותר מבתחלה עד שמצייר במוחו לאותן הדברי' המופרדי' ומרוחקים ממנו ואע"פ שאין זה חיבור אמיתי כי אותן הדברי' גם לאחר הראיה עליהם עומדי' מרחוק אך לגבי האדם יש דמיון קירוב וחיבור לאותן הדברי' כשתופסם בראיה כידוע וכמ"כ בחוש השמיעה שקולטת הקול שפעולתו לקרב ולקלוט קול הנשמע מרחוק הרבה וגם הרי ישמע לקול ודיבור של זולתו עד שמצטיירי' האותיות והצרופי' במחשבתו ומשיג אותם בהשגה במוחו ונמצא אותן הקולות והדיבורי' של זולתו שהיו מופרדי' ממנו נתקרבו ונתחברו בכלי השגתו וכן קליטת קול מרחוק הרי מתקרב נקלט בניקבי אזנו כו' וא"כ הרי מובן עכ"פ שפעולות ב' הכוחות הללו דראי' ושמיעה הוא לקרב ולחבר את הנפרד והמרוחק, אך כח⁴¹ הראיה מתפשטת יותר למרחוק לקרב ולחבר גם דבר העומד רחוק בערך ס' מילין כידוע והשמיעה אינה מגעת למרחוק כ"כ כידוע וד"ל.

והנה לכאורה יש להבין למה בחי' כח המחבר שבעין הרואה מתפשט יותר למרחוק וגם יורד ונשפל למטה בדברים גשמיים כמו שמבואר למעלה בטבע כח הראיה שתופס הגשמת דבר מה כו'. אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת דמשום ששרש כח הראי' גבוה מכח השמיעה דהיינו ששרשה נמשך מבחי' החכמה שבנפש שהיא כח פנימי מפנימי' הנפש יותר כידוע ע"כ יש בכח הראי' לירד ולהתפשט למטה מטה ביותר כמו לתפוס את הגשם ולהתפשט יותר למרחוק כנ"ל משא"כ בחי' כח המחבר שבאזן שאינה נמשכת מפנימי' הנפש כ"כ כי שרשה בנפש אינו אלא מבחי' בינה שבנפש כנ"ל (וכידוע בפי' דבר⁴² כי שומ"ע עבדך כלומר מבי"ן וכן פי' שמ"ע ישראל היינו הבן ושמע שהוא ענין האזנת דברים להבינם ולהשיגם היטב כמו