קט

להבין שרשי הדברים

בעזר"ה

להבין שרשי הדברי' הנ"ל. הנה מבואר למעלה דיונתי הוא הנשמה ובחגוי הסלע הוא הגוף שקשה כסלע להיות שרשו מבחי' התוהו ששם האורות קשין וחזקין (כמ"ש במ"א בענין לעולם¹ יהא אדם רך כקנה שהוא בחי' התיקון ואל יהא קשה כארז שהוא בחי' התוהו), והנה כפל לומר ב' דברי' בחגוי סלע ובסתר המדרגה והיינו הגוף ונפשו הבהמיות ולפי ששרש נפש הבהמיו' נמשך מבחי' צמצום והסתר דנוג"ה דעשי' ששם האור בתכלית ההסתר וההעלם כידוע ע"כ נק' סת"ר המדרג"ה (ואמנם ירידה צורך עלי' היא כמשי"ת בסמוך ע"כ נק' סת"ר המדרג"ה מטעם אחר כמו המדרגה שעולין בה בהסתר ולא נגלית לעין האדם וכמשי"ת בע"ה), ותחלה יש להבין שרש ענין הפסוק שאח"ז הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה דהנה לכאורה יש לדקדק בסדר הדברי' מה ששינה בסדרן דמאחר שהקדים תחלה הראיני את מראיך ואח"כ השמיעני את קולך היה לו להקדים ג"כ בטעם הדברי' ג"כ בענין המראה קודם לענין הקול והל"ל כי מראך נאוה וקולך ערב ולמה שינה והקדים לומר כי קולך ערב ואח"כ כי מראך נאוה כו', ומה גם לפי מה שמבואר למעלה בפי' הראיני את מראיך שהן המצות והשמיעני את קולך שהוא קול דתורה יותר יפלא למה שינה והקדים כי קולך ערב דתורה קודם למראך נאוה דמצות אחר שהקדים בענין המצות תחלה וגם היא גופא קשיא למה הקדים המצות לתורה ואם הקדים בתחלה למה שינה אח"כ והקדים תורה למצות והל"ל כי מראך נאוה כו', אך הנה פסוק זה קאי אדסמיך לי' יונתי בחגוי הסלע כו' ופי' יונת"י הוא הנשמה כנ"ל והטעם שנמשלה ליונה וכן כללות נש"י נמשלה ליונה כמ"ש אחת² היא יונתי כו' וכן כתי' עיניך³ יונים והוא השבח שהקדב"ה משבח לכנ"י כידוע והענין ידוע שהוא עד"מ היונים שמסתכלין זה בזה ומתענגין זה מזה בהסתכלות זאת כו' כך כנ"י מתענגת בתענוג גדול בבחי' הסתכלות שמסתכלת בגדולת ה' כמ"ש⁴ בזוהר לאסתכלא ביקרא דמלכא כידוע ולמעלה היינו בחי' הסתכלות דישראל דלעילא