ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טיונתי בחגוי הסלעקז

קז

הרי עולה המתברר לשרשו בבחי' ס"ג דתוהו שלמעלה מבחי' מ"ה דתיקון וז"ש אשת98 חי"ל שהוא בחי' ב"ן לאחר הבירור נעשי' עטרת לבעלה בחי' מ"ה דתיקון כו'.

וביאור הדבר בפרט הנה יובן ממצות תפילין ע"ג הקלף הרי הקלף הוא מעור בהמה טהורה ששרש מחצבה בבחי' פני שור שבמרכבה כו' כידוע דשרש פני שור מקור כל הבהמות ופני ארי' מקור כל החיות כו' והנה כאשר כותבין פ' קדש שהיא בבחי' חכ' ע"ג הקלף הזה הרי מתברר שרש בחי' פני שור ע"י בחי' החכמ"ה שבפ' קדש כי האותיות דפ' זו הן מבחי' מ"ה דחכ' דתיקון כו' אך הנה עצם מעשה המצוה כשמניח התפילין ע"ג הראש הרי כבר נתעלה הקלף לשרשו בבחי' התוהו שלמעלה מבחי' החכמה דתיקון ונעשה למעלה במדרגה גם מאותיו' דפ' קדש המבררו וזהו ע"י העשי' דוקא והיינו ההפרש בין בחי' חכמה שבתורה שצוה לכתוב תפילין על הקלף מעור בהמה כו' שאינו אלא בחי' חכמה המברר כו' לגוף מעשה המצוה שעולה עי"ז למעלה מבחי' החכמה שמברר והוא שרש המעשה של המצו' למעלה בבחי' כת"ר עליון כנ"ל וד"ל, וזהו שנמשלו המצות למראה עד"מ המראה דבר מה ברמז שהוא מפני שא"א לגלות עומק הענין כמו שהוא בדיבור כי לא יכילנו כלי השכל וכלי הדיבור ע"כ לא יוכל לגלותו רק ברמז וכמו שאמר די99 לחכימא ברמיזא כו' וזהו נק' לשון מראה כמו האדם שמראה ומרמז באצבעו כו' כך המצו' מפני שרשם למעלה מן החכמה כנ"ל ע"כ לא יוכלו להתגלות רק בבחי' עשי' דוקא שהוא כמו הרמז בלבד דהיינו שהן מרמזין למעלה מעלה בשרשם בבחי' אורו' דתוהו שלפני מלוך מלך לבנ"י כו' ודוקא ע"י עשיה גשמי' נרמז שרש המצוה כמו שהיא בבחי' הכתר כו' ולא ע"י בחי' קול ודיבור כנ"ל הטעם וד"ל. וזהו שאמר הראינ"י לשון מפעיל שמפעיל למעלה בחי' ראי"ה דחכמה ע"י מראיי"ך שהוא בחי' מעשה המצו' שנק' רמז ומראה שעי"ז נעשה למעלה בחי' הארת הכת"ר בחכמ"ה, וז"ש הראינ"י שנולד בחי' רא"י' מאי"ן ליש וכמ"ש והחכמ"ה100 מאי"ן תמצא כו' והענין הוא כי בחי' המראה שמראין ומרמזין למעלה101 בבחי' הכתר ע"י המצו' נמשך ונגלה גם בחכמ"ה והוא הנק' גילוי אור הכתר וז"ש הראינ"י את מראי"ך כו' וד"ל ודוקא ע"י עשי' גשמי' ולא ע"י קול דתורה ותפלה שאינן נקראי' בחי' מראה ורמז כו' כנ"ל ואח"כ אמר השמיעני את קולך קול דתורה שהוא למטה מן המצו' כנ"ל הטעם וד"ל.

כי קולך ערב ומראך נאוה, פי' נאו"ה הוא היופי וההידור שאינו אלא דוקא מהתכללות ב' גוונין הפכיים כמו העטרה שעושין בראש המלך מאבני יקר הרי עיקר היופי וההידור אינו אלא כשהאבנים יש בהן גוונין שונים אדומי' ולבנים וירוקי' כלולי' באופן נאה שנחמד לעין כו' כך בחי' כת"ר עליון שנעשה ממעשה

הערות

  1. 98. אשת חי"ל : משלי יב, ד.
  2. 99. די לחכימא ברמיזא : מדרש משלי כב. זח"ג רכט, ב. רפ, ב. ת"ז תי"ח (לו, א). תס"ט (קז, ב. קטז, א). ועוד.
  3. 100. והחכמ"ה מאי"ן תמצא : איוב כח, יב.
  4. 101. למעלה : כ"ה בהכת"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.