קו

מלאי' מצות מעשיו' כו' וז"ש ביו"ד דחכמה נברא העוה"ב מאין ליש מצד שרש בחי' הראי' דחכמ"ה דוקא וד"ל.

וזהו הראינ"י בבחי' ראי"ה את מראיי"ך כו' ע"י המצות כנ"ל, דהנה שרש⁹⁰ המצות הוא בבחי' כת"ר תר"ך עמודי אור עד"מ העמוד שמחבר הגג אל הקרקע ויש בו מעלה ומטה כך שרש המצות נעוץ ראשן למעלה מעלה בחי' כת"ר עליון וירדו למטה ונשתלשלו בהתלבשו' בעשי' גשמית כמו מצות סוכה בסכך גשמי ומצות תפילין בקלף גשמי וכה"ג והיא הנותנת דמשום ששרש המצות למעלה מאד ע"כ אין התלבשותן למטה רק במעשה גשמית כי כל הגבוה יותר יותר לא יוכל להתלבש כ"א במדרגה היותר תחתונה (וע"ד דוגמא אנו רואי' ממה שהאריה הוא מן החיות הטמאות שלמטה מבחי' נוג"ה שהרי טמא לגמרי ולא בבחי' נוג"ה שמעורב טו"ר שיש בו מבחי' הטו"ב ג"כ והן חיות הטהורות כי מפני שרש האריה למעלה גבוה מאד ע"כ לא נמצא לו כלי רק למטה מטה ביותר והוא בחיות הטמאות כמ"ש⁹¹ בס' אור החיים) וביאור ענין כת"ר עליון היינו בחי' רצון העליון שלמעלה מבחי' החכמה וע"כ שרש המצו' למעלה משרש התורה כי אוריי' מח"ע נפקת וכתי' והחכמ"ה תחי' בעלי"ה⁹² פי' בעלי"ה דחכמ"ה הוא בחי' רצון העליון עד"מ באדם הרי הרצון למעלה מן השכל והטעם כי הרצון לא יבא בבחי' גבול כלל וכמו שאמר בגמ' שתוק⁹³ כך עלה במחשבה לפני כי אע"פ שאין השכל והטעם מורה כך מ"מ שתוק כי זהו למעלה מן השכל והטעם רק כך ההסכם ברצון שלמעלה מן גדרי הגבלת השכל כו' וז"ש כך עלה במחשבה שהוא הרצון שנק' כת"ר כו' וזהו שלא נמנו⁹⁴ וגמרו דתלמוד גדול מן המעשה רק מפני הטעם שמפרש לפי שמביא לידי מעשה בלבד הרי המעשה עיקר להיותו גדול בשרשו מן החכמה כי תרי"ג⁹⁵ מצות דאורייתא וז' דרבנן שרשם בתרי"ג ארחי' דגלגלתא דא"א שלמעלה גם מבחי' ח"ס דא"א שרש חכמה שבתורה כידוע וע"כ ירדו המצות בהתלבשו' במעשה גשמי' והתורה לא ירדה למטה כ"כ רק בקול כנ"ל וד"ל. וזהו שהמצות נק' מראיי"ך כו' דהנה ידוע דבחכמה⁹⁶ אתברירו דהיינו בחי' שם מ"ה דחכמה שמברר לבחי' ב"ן כו' כי הנה ודאי המברר גדול מן המתברר אך לאחר שנתברר הרי המתברר עולה לשרשו קודם שנפל בשבירה הרי נעשה במדרגה גבוה מן המברר כידוע⁹⁷ דז' מלכין קדמאין דתוהו הן בבחי' ז"ת דנקודי' כו' שהוא בחי' ס"ג ונפלו בעולם הבריאה שהוא בחי' ב"ן המתברר משם מ"ה דתיקון כמ"ש בחכמ"ה אתבריר"ו אך לאחר תשלום הבירור