קה

כו', אמנם לזה הוא שמפרש הטעם כ"י קול"ך ער"ב כו'. דהנה ידוע שהקול כלול מג' דברים אש ומים ורוח כי ב' יסודות דאש ומים שבלב מזה נעשה הבל ורוח ממוזג מבין שניהם יחד ואם יתגבר הא' על הפכו ולא יומזג כראוי לא יוכל לדבר כידוע שבהתגברות יסוד האש ניחר גרונו כו' וכך יובן בקול ער"ב הממוזג יפה מבחי' רו"ש חדוה ומרירו' והממוצע הוא הרחמנות עי"ז נמשך בחי' התענוג בשמיעת הקול כו' ולמעלה ג"כ יש בחי' רו"ש מלמטה למעלה כמו המתנשא מימות עולם בבחי' הסתלקו' למעלה ובחי' שוב מלמעלה למטה כמו המאיר לארץ כו' והרחמי' הוא בחי' ממוצע וז"ש אלקי עולם⁸² ברחמי"ך הרבים וכיוצא וד"ל. ובדרך כלל הנה התפלה הוא קול שבבחי' רצוא מלמטה למעלה וקול דתורה הוא בחי' שוב מלמעלה למטה כידוע דהקורא בתורה הוא ממשיך גילוי אור א"ס בחכמה מלמעלה למטה כי אוריי'⁸³ מחכ"ע נפק' וישראל⁸⁴ מתקשראן באוריי' ואוריי' בקודב"ה ונמצא הרי אוריי' עצמה ממוצע בין קול דישראל שמלמטה למעלה ובין גילוי המשכת א"ס בתורה כו' וד"ל.

וזהו השמיעני את קולך כי קולך ערב פי' ע"י קול דתורה ותפלה הנ"ל להיותו בחי' ממוצע וממוזג יפה מבחי' רו"ש הנק' קול ער"ב הנה עי"ז נעשה ונמשך בחי' שמיעה למעלה כמ"ש השמיעני לשון מפעיל כנ"ל כי נמשך בחי' עונג העליון בבינה ע"י שמיעת קול ערב זה (דהיינו שנמשך אור עתיק בבינה) (ומזה נברא העוה"ב כמו שאמרו ביו"ד⁸⁵ נברא העוה"ב כי העוה"ב הוא בחי' תענוג עליון הנמשך מן החכמה בהשגה דבינה כידוע ונמשך ע"י בחי'⁸⁶ יו"ד דחכמה דוקא כמ"ש ונהר⁸⁷ יוצא מעדן וכמשי"ת) וזהו השמיענ"י שנעשה בחי' שמיעה דבינה מהארת עונג העליון בבינה ע"י קול"ך ער"ב דתור"ה כו' וד"ל. אך הנה בחי' עריבו' הקול שממשיך בחי' עריבות עונג העליון אינו בא רק לנשמו' בג"ע ליהנות מזיו העונג הזה בבחי' התגלות פנימי' דהיינו רק התגלו' אור וזי"ו פנימי, הנק' זי"ו השכינ"ה (והוא בחי' זיווא עילא' דע"י שבבינה כו') ולא יוכל לבא גילוי זה למטה יותר כמו בגוף גשמי בעונג מורגש כו' רק נעשה מזה ג"ע רוחני לנשמות שבלא גופי' בלבד והוא מטעם הנ"ל שאין בכח השמיעה לירד למטה מטה כ"כ אבל בחי' הראי' למעלה שהוא בחי' המצות מפני שהראי' גבוה יותר יכול להתפשט ולבא גם למטה מטה בלבוש גשמי והוא בחי' קבלת שכר בעוה"ב מהיו"ד שבו נברא שע"י מעשה המצות גם לגופים גשמיים כמ"ש כל⁸⁸ ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנא' ועמך כולם צדיקי' כי גם⁸⁹ פושעי ישראל