פט

בטעמי' גשמיי' חמוצים או מתוקים לפי שמתלבש כח זה בגרעין להיות כמו צורה לחומר כו' אבל אין זה עצם מהותו כי הכח הזה הוא רוחני והיולי כו' כך עצמו' אור א"ס הוא מושלל מכל בחי' אור הנאצל בבחי' מציאת דבר מה כמו חו"ג וכמ"ש לך¹⁷ ה' הגדולה והגבורה כו' רק שמעוררי' אורו לירד ולהתלבש להצמיח אור במציאות להיות לו כמו צורה כו' אבל אין זה מעצמות מהותו כלל אלא כמו כח הצומח שמתלבש להצמיח טעם חמיצות כו' רק שע"י הזריעה של הגרעין ירד ונתלבש בו כו' וכך ע"י זריעת אור לצד"ע במעשה המצות גורם שיומשך אור א"ס באצי' ולכך נמשלו המצות לבחי' זריעה דוקא וד"ל. והמופת לזה הוא מה שנאמר בכל פ' ופ' של כל מצוה וידבר ה' אל משה ויאמר ה' אל משה דבר אל בנ"י לאמור, פי' ויאמר ה' שנמשך אוא"ס בשם הוי' דחכ' שהוא בחי' משה כידוע ואח"כ נמשך לבנ"י שהן בחי' נו"ה דז"א לאמור לבחי' מל' שהוא שרש בנ"י כידוע וזהו כללות עולם האצי' כידוע דשם הוי' כולל כל האצי' יו"ד בחכ' כו' וד"ל.

ובכ"ז יובן הטעם למה נק' המצות בשם פירות דוקא כמארז"ל בענין עגלה ערופה שלא הניחו לעשות פירות כו' שהן המצות כי המצות הן בבחי' זריעה כמו הזריעה של הגרעין שיולידו ויצמיחו מיני פירות הרבה כך מעשה המצות יולידו ויצמיחו למעלה כמה מיני המשכות אורות עליונים מעצמות אא"ס שלפני הצמצום שמתלבש למטה באצי' כנ"ל וד"ל. וזהו פי' וצדקה כנחל איתן דגם בנחל איתן שלא יזרע הנה הצדקה תצמיח גם שם פירות הרבה דהיינו גם בהעדר מעשה התחתונים מן המצות מ"מ ע"י הצדקה¹⁸ ששקולה כנגד כל המצות יהי' אור זרוע לצד"ע גם בנחל איתן כו' וכמ"ש כי¹⁹ כארץ תוציא צמחה כו' כן יצמיח ה' צדקה כו' (ולזה הטעם הורידו זקני העיר אל נחל איתן דוקא כמ"ש יבא מי כו' וד"ל).

ב) ולהבין בתוס' ביאור בענין המצות איך שהן כדמיון הזריעה כנ"ל הנה אנו רואים במצות הקרבת העומר שציוה להקריב מנחת העומר שני עשרונים וכבש בן שנתו ויין רביעית ההין והי' הכהן מקריב את הכבש ע"ג המזבח והניף את העומר וכו' וע"י זה הקרבן ואחריו ימי הספירה של העומר יוכל להיות אח"כ בחג השבועות בחי' גילוי אור עליון מבחי' הכתר כמ"ש בפע"ח ובלעדי זה הקרבן של העומר עם כל פרטי אופניו הנ"ל ועם ימי הספירה וכמ"ש וספרתם²⁰ לכם ממחרת השבת כו' לא יוכל להיות בחי' המשכת גילוי אור הכתר בשבועות, ולכאורה אין להשגת שכל אנושי כח להשיג דבר זה איך ע"י הקרבת כבש גשמי ויין ומנחה גשמיי' יהי' סיבה להתעוררו' גילוי אור עליון כזה. אך הענין הוא דהנה כללות ענין הספירה ידוע שהוא בחי' העלאות מז' מדות דנוגה שהוא בחי' עומר שעורי' כמשי"ת כי הנה מבואר למעלה דביום א' דפסח הי' בחי' הדילוג כמ"ש ופסח ה' על הפתח והיינו שהי' המשכת אוא"ס שלא בדרך השתלשלות בלא אתדל"ת כלל אך ביום ב'