עח

ל' הוה, לפי שבכל פסח הוא מדלג ובא מן ההעלם כמו שפסח ודילג בזמן יציאת מצרים כו' וד"ל.

ומעתה י"ל מהו ענין הדליגה על ההרים ומהו ההפרש בין דליגה לקפיצה ולמה בדליגה אמר על ההרים ובקפיצה אמר על הגבעות כו', והנה תחלה י"ל כללות ענין הדליגה והקפיצה שהוא ברגלים דוקא כידוע, והענין הוא כידוע בכתבי האריז"ל בפי' אם תשיב משבת רגליך כו' שבחי' נה"י דא"ק מתלבשים בבי"ע כו' וכמשל הרגלים באדם שהן בתחתית גופו להיות שמעמידן בארץ לילך גם במקום מטונף ולא איכפת לי' כלל אם יטנפם כדי שיוכל לעבור את כל גופו עי"ז משא"כ הידים לא ירצה לטנף בשביל העברת גופו ומכ"ש הפה והעינים וכיוצא ששומרם מכל מקום מטונף כו', והנמשל מכ"ז יובן למעלה בהיות שבחי' גילוי זה דבחי' כתר עליון ממל' דא"ס הנה הוא יורד כ"כ למטה עד נש"י שבגופי' גשמיי' שהן בבחי' עשי' גשמי' וגם מלבד שהן בבחי' גבול יש נפרד אשר ערכם רחוק מאד מאד מבחי' גילוי אלקות כזה כמו ערך מקום מטונף לגבי אדם וע"כ דומה דבר זה כמו אדם שיעמיד רגלו בארץ כך בחי' נה"י מאור א"ס מדלג ויורד למטה בארץ כמ"ש הארץ⁶⁸ הדום רגלי והן כללות נש"י שבגופים כו' אבל מבחי' ומדריגה היותר עליונה מבחי' נה"י דא"ק לא ירד כ"כ למטה כו' (וגם מטעם אחר לפי שבחי' דילוג כזה שלא כפי המדה בסדר ההשתלשלו' אינו אלא ברגלי' דוקא כמו עד"מ הדולג מן הגובה לנמוך שא"א כ"א ברגל דוקא שיש בכחו לדלוג ולהניע את הגוף יותר מכפי כח האדם בגופו בעצמו כו' וד"ל).

והנה ההפרש בין דליגה לקפיצה ידוע שהדליגה היא ברגל א' והקפיצה היא בשתי רגליו כמו אדם הקופץ מגג לארץ שקופץ בב' רגליו, והענין למעלה מבואר למעלה דבחי' אהבה לבדה הוא הדליגה ברגל א', ושרש הדברים הנה יש להקדים תחלה הידוע בזוהר בכמה דוכתי שיש בחי' טורי חשוכא ובחי' טורי דנהורא כמו בלידת המל' דנק' איילתא⁶⁹ דאזלת לטורי חשוכא כו' דהיינו שהמל' עולה עד בחי' המדות שבא"א שנק' טורי חשוכא וכמ"ש ותנח⁷⁰ התיבה בחודש הז' על הרי אררט כו' דהיינו בחודש תשרי שעולה המל' שנק' תיבה במדות שבכתר, וענין בחי' מדות שבכתר הנה ידוע שיש ב' מיני מדות הא' המדות הנולדי' מן השכל וההתבוננות והוא הנק' טורי נהורא כי המדות נק' הרים וכמו האבות שהן בחי' מרכבה לחג"ת דאצי' נאמר בהן שמעו⁷¹ הרים כו' וכמו ההר שהוא בגובה על הארץ כך מדת האהבה הרי בחי' צומח היא לגבי הדיבור שהוא בחי' דומם כו' וכמארז"ל לא⁷² כאברהם שקראו הר כו', אך בחי' המדות שמכוסים בהתבוננו' נק' טורי חשוכא בערך המדות שנולדי' בגילוי גמור שנק' טורי נהורא, ולמעלה יותר דהיינו בבחי' הרצון שנק' כתר שמה המדות אוי"ר הן בבחי' הרצון ממש שנעלם מאד ונק' חושך