עז

ואמנם אעפ"י שעיקר הכונה לבחי' מל' דא"ס אעפ"כ הרי כל ההמשכות שמן הכתר באין ומתלבשי' בבחי' מל' שנק' מ"ה כי נעוץ תחב"ס וכמ"ש כל⁶⁴ הנחלים הולכים אל הים כו' וע"כ אמר מ"ה ה' אלוקיך שואל מעמך כ"א ליראה כו' בבחי' יראה תתאה דמל' כמ"ש בזאת⁶⁵ יבא אהרן וכן זה⁶⁶ השער להוי' כו' והיא הכנה לקבל בחי' יראה עילאה דמל' דא"ס שבכתר והיינו א"ת מה אלא מאה כו' כנ"ל וד"ל, אך בפסח הרי בחי' דילוג ממל' דא"ס על הפתח שהוא בחי' יראה תתאה דמל' רק שמ"מ היו צריכים קצת להכנה ביראה תתאה מפני שלא קיבלו עדיין תו"מ אבל עכשיו שקבלנו תומ"צ ששרשם במל' דא"ס שבכתר וכבר כל השנה אנו מקיימים המצות בבחי' קבלת מ"ש ביראה תתאה בבחי' ביטול היש בטל רצונך מפני רצונו כו' א"כ אין אנו צריכים לבחי' הכנה זאת כי כבר יש הכנה זו דיר"ת ע"י קיום תומ"צ ששרשם בפנימית הכתר ונעשים בבחי' יר"ת כמ"ש מה ה' אלקיך שואל מעמך כו' וכנ"ל, והגם שהמצות כמו שהן בשרשן בפסח לא נתגלו עדיין למטה רק לעתיד יתגלו כידוע מ"מ בבחי' ההעלם הארת הכתר הנק' מאה ברכות מאיר בבחי' יראה תתאה דקבלת מ"ש וא"כ כבר יש הכנה ולכך אנחנו יכולים לומר מצה זו שאנו אוכלים הגם שהיא רק בחי' יר"ת לחם עוני כו' שהיא כמו מצה שאכלו אחר חצות שלא הספיק בצקת כו' דהיינו מפני שנגלה בחי' מל' דא"ס גם במצה שאנו אוכלים לפני חצות כמו שנגלה עליהם במצה שלאחר חצות ע"י תו"מ שעסקנו כל השנה (וזהו שאו' מה נשתנה הלילה הזה כו' שבכל השנה ג"כ אנו אוכלים חמץ ומצה כו' פי' מצה הוא אתדל"ת ביר"ת ע"י מעשה המצות ולמה עכשיו כולו מצה כו' וד"ל).

ג) ומעתה צ"ל שרש ענין הפסוק דקול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות כו' כנ"ל דהנה פי' קול דודי הוא בחי' המשכה מן ההעלם לגילוי כמו הקול הגשמי שיוצא מהבל הלב לדיבור שנק' קלא דמשתמע בדיבור שמתגלה מהעלם המדות שבלב מהעלם המח' שבמוח כך למעלה הנה בחי' גילוי ההמשכה בדיבור העליון נק' קול ה' כמ"ש קול⁶⁷ ה' בכח כו' אך זהו הנק' קול סתם ויש שנק' קול גדול ולא יסף והוא בחי' גילוי המשכה מהעלם עצמות אא"ס שנק' סתימו דכ"ס והיינו בחי' מל' דא"ס שהוא פנימי' הכתר כנ"ל ושורה ומתגלה במל' דאצי' שנק' דיבור העליון וכנ"ל בענין מילוי דה"ה הוא ענין ב' יראות הנ"ל יראה עילאה דמל' דא"ס שמתלבש ביר"ת בחי' דיבור וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל מעמך א"ת מה אלא מאה כו' וכנ"ל והטעם שנק' קול גדול לפי שבחי' מל' דא"ס הוא בחי' א"ס ממש שלגדולתו אין חקר ומטעם זה נק' ג"כ בשם מורא גדול כנ"ל. ומ"ש כאן קול דודי הכוונה על בחי' מל' דא"ס שבפנימי' הכתר שנק' דודי להיותו בהעלם גדול ונק' סתימו דכ"ס וכאשר מתגלה לפרקים הוא אומר קול דודי הנה זה בא שבא ומתגלה בבחי' דיבור העליון וע"ד הנ"ל בבחי' גילוי שכינה דמורא גדול דמל' דא"ס שמתגלה בפסח בכאו"א מישראל קטן וגדול בשוה כמ"ש ופסח ה' על הפתח שהוא בחי' דילוג כנ"ל והיינו מ"ש הנה זה בא מדלג על ההרים. ומ"ש הנה זה בא דמשמעו