ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טלהבין שרשי הדבריםעד

עד

מן המלך נק' מורא ל' זכר ולא יראה ל' נוק' אך האדם המקבלה בנפשו הוא בחי' נוק' כו' וז"ש במורא גדול ל' זכר אך המקבל ממורא גדול זה הוא בחי' נוק' והוא בחי' גילוי שכינה הנגלה במקבלי' דוקא והיינו הארת מל' דא"ס הנגלה למטה שנק' יראה עילאה ל' נוק' וכמארז"ל שנגלה עליהם מלך מלכי כו' וד"ל.

והנה בחי' מל' דא"ס שנגלה עליהם אחר חצות לילה וגאלם ממצרים נש"ט כו' כמו שאמר נגלה עליהם מלך כו' וגאלם ממש הוא בחי' יראה עילאה שקיבלו בנפשם מבחי' מורא גדול הנ"ל שלמעלה מכל ההשתלשלו' דאבי"ע וע"כ גם הקליפות שנק' חושך לא יחשיך כו' וכנ"ל בפי' ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' והוא בחי' המצה שאכלו אחר חצות בדרך כמ"ש ויאפו41 את הבצק אשר הוציאו כו' וכנ"ל, אך לא הי' ביכולתם לקבל בחי' יראה עילאה זו מבחי' מל' דא"ס אם לא שהכינו בנפשם תחלה קודם חצות בחי' יראה תתאה שהוא קבלת מ"ש בביטול היש מצד אתדל"ת כנ"ל (וכפי משל הנ"ל דאימה שעושין בנפשו קודם כניסתו לפני המלך היא הכנה שיקבל אימת המלך בעצמו כו'), והגם שמבואר למעלה דגילוי שכינה ממלך מלכי כו' הי' שלא ע"י אתדל"ת כלל וכלל אך מ"מ הי' תחלה איזה הכנה רק שיוכלו לקבל בחי' גילוי שכינה בבחי' יראה עילאה הנ"ל והוא ענין המצה שאכלו עם הפסח קודם חצות כו' וד"ל.

וזהו שארז"ל על בחי' מצה השנית שלאחר חצות שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם כו' דהנה במצה אין בה טעם כלל ונק' לחם עוני ובזהר42 אמר שנק' מיכלא דהימנותא פי' כמו43 התינוק שאינו יודע לקרות אבא עד שיטעום טעם דגן והיינו שאינו מכיר לאביו לקרותו אבא ולמשוך אחריו אלא לאחר שיטעום טעם לחם שאז יש בו דעת ושכל להכיר אביו גם שאינו משיג בהסבר דברים איך שהולידו וכיוצא מ"מ מכירו שהוא אביו עכ"פ וקודם שיטעום לחם אינו מכירו כך ע"י המצה נעשה בנה"א בחי' ההכרה להכיר את בוראו בבחי' ביטול היינו בחי' ביטול היש הנ"ל באתכפי' ואתהפכא כו' אך צריך שימור תמיד שלא יחזור להיות יש ודבר כנ"ל ולכך המצה נק' לחם עוני בעניות ושפלות בלתי הגבהה והתנשאות כשאור וחמץ שהוא בחי' הגבהת הקליפה כמ"ש אם44 תגביהי כנשר בחוצפא45 שנק' מלכותא בלא תגא כו' וגם שלא להיות יש מי שאוהב כו' אלא רק בטל46 רצונך מפני רצונו בלבד כידוע ולכן נק' מצה בה"א שהוא בחי' מל' שנק' יראה תתאה כנ"ל וז"ש ושמרתם47 את המצות כו', אבל מצה הב' שלאחר חצות הוא בחי' מילוי ה' השנית שבמצה שלפני חצות והיינו בחי' יראה עילאה דמל' דא"ס שנמשך מצד כח עצמות אא"ס שנק' מורא גדול ל' דכר כו' שהוא בחי' ביטול אמיתי שלא יוכל לבא לבחי' יש

הערות

  1. 41. ויאפו את הבצק אשר הוציאו : שמות יב, לט.
  2. 42. ובזהר אמר שנק' מיכלא דמהימנותא : זח"ב מא, א. וראה דרמ"צ כב, ב.
  3. 43. כמו התינוק שאינו יודע לקרות אבא : ברכות מ, ב.
  4. 44. אם תגביהי כנשר : עובדי' פסוק ד.
  5. 45. בחוצפא שנק' מלכותא בלא תגא : סנהדרין קה, א.
  6. 46. בטל רצונך מפני רצונו : אבות פ"ב מ"ד.
  7. 47. ושמרתם את המצות : שמות יב, יז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.