סה

בחי' או"ח כמ"ש ופסח ה' על הפתח דוקא לפי שסוף מעשה עלה כו' וזהו מקפץ על הגבעות שהוא בחי' האמהות והיינו בחי' מורא גדול שיורד ביראה תתאה כנ"ל וד"ל.

והנה כמו שיש בחי' אבות ואמהות למטה שהן בחי' גבעות והרים הנ"ל כך יש למעלה ג"כ בחי' אבות ואמהות והוא בענין תומ"צ, דהנה ידוע שפעמים משמע ששרש התורה גבוה מן שרש המצות וכמשמעות דרז"ל דתלמוד⁹³ גדול שמביא לידי מעשה וכן אמרו דת"ת⁹⁴ כנגד כולם לפי שהתורה מורה איך שתעשה המצוה באופנים פרטיי' ואם לאו אינו מצוה כלל דהיינו שאינו רצה"ע כלל וא"כ מוכרח ששרש התורה למעלה מן המצות, ולפעמים משמע שהמצות גבוהים מן שרש התורה לפי שאין ענין התורה רק ביאור ופי' למצות כטפל לגבי העיקר וכמשמעו' הטעם דתלמוד גדול לפי שמביא לידי מעשה א"כ המעשה עיקר וכמ"ש דלא⁹⁵ המדרש עיקר אלא המעשה והלומד⁹⁶ ואינו עושה נוח לו כו'. אך הענין הוא דשניהם אמת כידוע דשרש⁹⁷ המצות הוא בבחי' כתר עליון בגי' תר"ך שהן תרי"ג מצות דאוריי' וז' דרבנן והן הנק' תר"ך עמודי אור שבהן מתחבר אא"ס באצי' לפי שבחי' הכתר⁹⁸ ממוצע בין אא"ס לנאצלים כמ"ש בע"ח והיינו להיותם בחי' רצה"ע ממש כידוע אבל שרש התורה הוא מבחי' חכמה דאוריי'⁹⁹ מח"ע נפקת כידוע וכתיב והחכ'¹⁰⁰ מאין תמצא מאין דכתר וע"כ שרש המצות גבוהים משרש התורה, אבל הנה כתיב והחכ'¹⁰¹ תחי' בעליה פי' בעליה דחכ' הוא בחי' אור הכתר שרש המצות והחכ' דתורה תחי' לבעליה שהן המצות לפי שבבחי' א' התורה גבוה מן המצות כנ"ל. והענין הוא כנ"ל שיש ב' מדריגות בחי' או"י כמו האה"ר הנ"ל ושרש התורה ג"כ מבחי' או"י שהולך מלמעלה למטה כי ע"י התורה נמשך אא"ס בחכ'¹⁰² שהוא בקו הימין חח"נ כו' ומצד טעם זה שרש התורה גבוה מן המצות כמ"ש והחכ' תחי' בעליה כי מוספת אור א"ס בכתר שרש המצות, והמדריגה הב' בבחי' או"ח הוא שרש המצות למטה שהמה נעשי' בדברי' גשמיי' ומתברר מחשוכא לנהורא ע"י מ"ע ול"ת כידוע ומפני שנעוץ תחב"ס כנ"ל וע"כ בחי' האמהות גבוהים לעתיד כנ"ל באורך א"כ גם המצות גבוהים משרש התורה להיותם בבחי' או"ח מלמטה למעלה שמעורר בחי' הארת מל' דא"ס שלפני הצמצום שנק' מורא גדול כנ"ל וד"ל. וזהו ענין שהתו"מ נק' ג"כ הרים וגבעות שהוא בחי' אבות ואמהות כנ"ל. דהנה כתיב ישאו¹⁰³ הרים שלום וגבעות בצדקה פי' התורה נק'