סב

המשכות המדות בלב יש לו גבול ושיעור למטה בדיבור אבל כאן מדבר בבחי' ההמשכה מבחי' העלם העצמו' של המאציל ב"ה והוא בחי' מל' דא"ס שלפני הצמצום שלמעלה מכל בחי' השתלשלות דע"ס דהיינו למעלה גם מרצון וחכ' כו' וכנ"ל בפי' נגלה עליהם מלך מלכי המלכים כו' מבחי' גילוי עצמות אא"ס ב"ה הוא הנק' קול גדול ולא יסף בבחי' א"ס ממש וד"ל, וזהו קול דודי בחי' קול גדול הנ"ל מדלג על ההרים בבחי' דליגה שלא כסדר ההשתלשלות עו"ע כמו עד"מ השתלשלות הדיבור מן המחשבה והמח' מן המדות והמדות מן השכל והשכל מלמעלה מן השכל שכ"ז הוא בחי' עו"ע שיש ערך ושייכות זע"ז כי בהכרח יש שכל למעלה מן השכל ואם לאו לא הי' נמשך שכל דוקא וכן יש מדות בשכל וא"ל לא היו נולדי' מדות משכל וא"כ ה"ז בחי' יש מיש לכך יש ביניהם ערך כו' וכמ"ש במ"א אבל אור הנמשך שלא בסדר השתלשלות עו"ע הוא בחי' יש מאין שאין ערך ביניהם כלל והוא דוקא בבחי' מל' דא"ס שאין לנאצלים ערך עמו וע"כ נק' בשם דילוג וז"ש מדלג על ההרים פי' הרים הן בחי' מדריגות עליונות שבאין ונמשכין מעצמות המאציל (וכמ"ש בצאת⁶¹ ישראל ממצרים כו' הים ראה וינוס כו' ההרים רקדו כאילים כו' מלפני אדון כו') ועד"מ הרץ במרוצה מדלג מהר אל הר לפי שההליכה קשה בין הר להר ובהכרח לדלג כי בדליגה יוכל להגיע מהר להר והנמשל מזה יובן שבחי' הארה הגדולה מבחי' עצמות אא"ס מדלג על ההרים העליונים מהר להר כדי לבא למטה ואין האור הולך בסדר המשכה להיותו למעלה מסדר ההשתלשלות כנ"ל וד"ל.

וזהו שארז"ל ובמורא גדול זו גילוי שכינה פי' כי מורא גדול היינו מצד עוצם ההתגלות כמו לעתיד דכתיב ובאו⁶² במערות צורים מפני פחד ה' כו' וכאן לפי שהי' בחי' גילוי שכינה שהוא בחי' מל' דא"ס נק' מורא גדול לפי ערך התגלות גדולת עצמות אא"ס שלגדולתו אין חקר וגילוי זה הי' כדי להוציאם ממצרים בלבד כמ"ש או⁶³ הנסה אלקים לקחת לו גוי מקרב גוי במסות כו' ובמורא גדול כו' וד"ל (ועוד⁶⁴ יש לפרש מדלג על ההרים בזכות האבות⁶⁵ שנק' הרים כידוע והיינו ע"י שאכלו פסח מצה ומרור שג' דברים האלה הן בחי' ג' קוין פסח בקו השמאל להיותו בחי' גבורות כמשי"ת בענין מקפץ על הגבעות כו' ומצה בקו הימין בחי' חכ' כו' ומרור בקו האמצעי כנ"ל וג' קוין הללו היינו בחי' חג"ת שהן האבות ובזכותם הוא מדלג כו' וד"ל. והנה בשיר השירים נאמר מדלג על ההרים לשון דליגה ובתורה נאמר ופסח ה' על הפתח והוא ג"כ ענין דילוג רק שבשה"ש אינו מבואר להיכן הוא מדלג רק שמבואר אופן הדילוג שהוא על ההרים והגבעות אבל בתורה מבואר לאיזה מקום הוא מדלג והיינו מ"ש ופסח ה' על הפתח שעל הפתח הוא פוסח ומדלג.