נו

המדריגה במצה זו השני' שלא הספיק להחמיץ כו' ישנה ג"כ במצה זו שאנו אוכלין לשם מצוה אעפ"י שצריכה שימור מן החמץ מטעם שית' בעזר"ה.

אך תחלה יש להקדים ענין א' הידוע בפי' מארז"ל דעד¹² שלא נבה"ע הי' הוא ושמו בלבד פי' שמו הוא בחי' התגלות אור בלבד מן העצמות דהנה בחי' השפעה והמשכה שנמשך מא"ס ב"ה להוות העולמות אבי"ע כו' אינה בחי' המשכה עצמי' מעצמותו ומהותו כלל וכלל אלא רק בבחי' זיו ואור בלבד כמשל זיו השמש¹³ כידוע או כמשל אותיות המח' מן השכל שאינו אלא בחי' גילוי העצמות כידוע, ועיקר הענין הוא משום דאין התגלות אור וזיו פועל ועושה שום שינוי כלל וכלל בהעצמות עד"מ זיו השמש איננו פועל שינוי כלל בעצם השמש וכן אותיות השכל בעצם השכל וגם שיפסיקו במסך ולא יתפשט האור יותר לא יעשה שינוי כלל בעצם השמש (וגם לא יעשה ויפעול שינוי כלל באור המאיר ג"כ כי בעצם הזיו לא יהי' שינוי אם מאיר בי' חלונות או בפחות או בזכוכית אדומה או לבנה וגם שהאור בזכוכית אדומה אדום הוא ובלבינה לבן הוא זה השינוי אינו בעצם האור כלל רק הכלי שהיא הזכוכית מראה באור אותו הגוון כו' וכמ"ש במ"א) וכך למעלה כתיב בעצמות א"ס ב"ה אני¹⁴ ה' לא שניתי פי' אני בעצמותי אינו פועל בבחי' גילוי אורו שום שינוי כלל וכלל (וגם לא באורו וזיוו כידוע בע"ח דגם בחי' אא"ס הנק' מל' דא"ס למעלה מכל ההשתלשלו' דאבי"ע ונוגע לכולם בשוה) ומזה הטעם נק' בחי' השפעה זאת בחי' שם עד"מ שם האדם שאינו נוגע לעצמותו כלל כידוע ומבואר בכמה מקומות, וגם נק' השפעה זאת בשם מלך כי בחי' המלוכה ג"כ אינו אלא ענין התגלות והתפשטות שם המלך על המדינה ולא מבחי' עצמותו כלל רק שנק' שם מלכותו עליהם כמבואר בכמה מקומות, וז"ש יהללו¹⁵ את שם הוי' שם דוקא, ומ"ש כי הוא ציוה ונבראו ולא אמר ציוה ובראם כי נבראו משמע ממילא ומאליו הענין מורה על היות שאין ההמשכה מבחי' עצמות א"ס כלל כנ"ל רק בבחי' אור וזיו שנק' שם ומלכות כנ"ל אבל פי' בראת משמע שעצמותו בראם ועד"מ אדם שחושב בעיון על איזה דבר מה דגם שאינו מתפשט מעצמותו רק אותיות המח' שאינו אלא בחי' גילוי העצמות בלבד מ"מ יוכל להיות גם מבחי' עצמותו במח' זו כאשר הוא מעיין בכל לבבו ושכלו וכו' עד שא"א לו לחשוב דבר אחר בשעה זו א"כ הרי כל עצמותו מתלבש במח' זו אבל לא כן הוא למעלה דגם שכל ההשתלשלות נמשך רק מבחי' אור וזיו שנק' אותיות מח' או אותיו' הדיבור מ"מ לא נתלבש כלל מבחי' עצמות א"ס באותו¹⁶ מח' כמ"ש כי¹⁷ לא מחשבותי מחשבותיכם כו' וגם בחי' מח' אחת שעלה ברצה"פ להאציל ולברוא כו' אין זה נוגע לעצמותו כלל וא"כ הרי התהוות אצי' ובריאה כו' ממח' א' הנ"ל באה מאליה וממילא כמו שאותיות מח' של אדם בלתי התלבשות עצמותו בהם באין ממילא כו' וכמו זיו השמש שמאיר ממילא וא"א