נ

הוא כי הנה ארז"ל במקום⁴⁰ שבע"ת עומדין כו' לפי שבע"ת מבטלים א"ע בבחי' ביטול רצון מלמטה למעלה בכל כחם לאהפכא⁴¹ חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כו' שזה הי' כונת המאציל בתחלת המח' שבחכ' כי סוף מעשה עלה במ"ת כו' וע"כ מזה ג"כ יבא בחי' אור חוזר מכל וימ"ב להיות קבלת התענוג למעלה מכל אשר עשה כמ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ומאד הוא בלי גבול ושיעור וכמארז"ל טוב⁴² זה מלאך חיים מאד זה מ"ה כו' וע"כ דוקא בהיפוך חשוכא לנהורא כו' ע"י בע"ת יהי' למעלה ג"כ בחי' טוב מאד שהוא העונג הבלתי מוגבל כו' וד"ל וכמ"כ ע"י מעשה המצות בדברים גשמיי' דדצ"ח דנוגה שהוא ג"כ לאהפכא חשוכא לנהורא בסור מרע וע"ט כו' כידוע וז"ש אשר ברא אלקים לעשות לתקן כי ישראל עושין את השבת ע"י מעשה המצות שהן עושין כל ו' ימות החול כו'.

וביאור הדברי' הנה כתיב חכמות⁴³ בחוץ תרונה ואמרו⁴⁴ בזוהר חכמות תרי ח"ע וח"ת וביאור הענין הנה בחי' ח"ע הוא בחי' עצמות חכמתו ית' שנק' חכים⁴⁵ ולא בחכ' ידיעה (ויש בזה ב' מדריגות הא' בחי' חכ' דאצי' שנק' ג"כ ח"ע לגבי התחתונים והב' בחי' ח"ס דא"א והוא ולא בחכ' ידיע' שנק' תעלומות חכ' כידוע) והנה ארז"ל נובלות⁴⁶ חש"מ תורה פי' חכמה של מעלה הוא מ"ש חכים ולא בחכ' ידיע' הנ"ל ובחי' הנובלות הוא בחי' אור ושפע אור החכ' הנמשך למטה מטה בבחי' נובלות כדי לברר בירורי' דנוגה כי בחכ'⁴⁷ אתברירו כידוע והיינו בחי' חכ' שבתורה שמתלבשת בדברי' גשמיי' להבדיל בין טמא לטהור וכיוצא בזה בכל מצות ל"ת וכמ"כ גם במעשה המצות עשה הרי נתלבשה החכ' במעשה גשמי' כמו במצות ציצית בצמר גשמי דטלית כו' ולמעלה הטלית הוא בחי' או"מ וכמ"ש לבושי'⁴⁸ כתלג חוור כו' שהוא בחי' סוכ"ע הכללי והחוטין הן ל"ב נ"ח כו' וכמ"ש במ"א בפ' ציצית ועד"ז בשאר המצות כמו אבני האפוד והחושן תרשיש שהם וישפה כו' אבנים גשמיי' ונחקק בהן שמות י"ב השבטי' וכאשר ישא אותם אהרן כתיב ונשא⁴⁹ אותם אהרן לפני ה' כו' לזכרון כו' ולמעלה רומזים לבחי' אורות עליונים שעי"ז בחי' אהרן כה"ר דלעילא ימשיך מקור החסדים מלפני עצמות המאציל כו' ולמטה נתלבשה חכ' זו באבנים גשמייי' ובמעשה גשמי' דחשן ואפוד וכה"ג יובן בכל מעשה המצות וע"כ נק' בחי' חכ' זו שנתלבשה למטה במעשה המצות בשם חכ' תתאה והוא בחי' חכ' שבמל' דאצי' שמתלבשת בעולם הנפרד לאהפכא חשוכא לנהורא כו' שהוא ענין