מט

מטרדת השכל וירידתו במדות ומחו"ד שהשכל והמדות חוזרים אל עצמותם ונק' נייחא דרוחא כו' וכמ"כ למעלה כתיב כי בו שבת כו' דהיינו שעלה בחי' הארת החכ' לעצמיותו וכמ"כ המדות כו' וזהו שרש ענין בחי' השבת למעלה שנק'³⁰ נייחא דרוחא כמ"ש כי³¹ בו שבת וינפש כו' וע"כ הדיבור³² אסור בשבת כמ"ש ממצוא חפצך ודבר דבר כידוע לפי שגם בבחי' דיבור העליון יש בחי' שביתה כי בשבת הוא עליי' חכ' שבדיבור לגבי עצמות אור אבא שנק' מלכא עילאה כו' ואז לאו³³ אורחא דמלכא לאשתעי במילי' דהדיוטא שהן י' מאמרות יהי אור תוצא הארץ וכיוצא דגם שיש בהן בחי' חכ' ג"כ כמ"ש כולם בחכ' עשית אבל הרי כלא חשיבי לגבי עצמות החכ' כשמדבר דברי ח"ע עד"מ המלך שמדבר דברי חכמתו העצמי' שהן דברים עליונים הרבה מדברים שמדבר להנהגות המדינה הגם שהמה ג"כ עפ"י החכ' כו' (וגם בד"ת בקושי³⁴ התירו כמ"ש במ"א וד"ל).

ובכ"ז יובן מה שלא נזכר שם הוי' בכל וימ"ב אלא שם אלקים דוקא כמו ויאמר אלקים כו' עד שגמר כל מלאכתו וקידש את השבת כתיב אלה³⁵ תולדו' השמים כו' ביום עשות ה' אלקי' כו' דהיינו אחר ויכולו שהי' בחי' או"ח הנק' נייחא דרוחא כנ"ל לפי ששם אלקי' הוא בחי' נרתק ומגן להסתיר ולהעלים אור דשם הוי' (שהוא בחי' חו"ב שמלובשי' במדות דאצי' כנ"ל והן ד' אותיו' דהוי' י"ה חו"ב ו"ה מדות ודיבור כידוע) והיינו כל וימ"ב שנבראו העולמות מאין ליש מבחי' דיבור שהוא ע"י צמצום דשם אלקים דוקא אבל שם הוי' הוא עצמו' אור א"ס שמיוחד עם מדותיו כמ"ש דאיהו וחיוהי חד כו' כנ"ל וע"כ נאמר אני הוי' לא שניתי כו' כנ"ל לא נתגלה בוימ"ב רק אחר שגמר המלאכה והי' בחי' נייחא דרוחא שהוא בחי' עצמו' המדות וחו"ב כמו שהן מיוחדי' בעצמו' המאציל כנ"ל אז נזכר שם הוי' (ומ"ש ביום עשות ה' אלקים כו' לפי שבהעלם עכ"פ הי' מלובש שם הוי' באלקי' כל וימ"ב רק שבשבת נתגלה שם הוי' וכמ"ש שבת להוי' כו' וד"ל).

והנה כתיב אשר³⁶ ברא אלקי' לעשות וארז"ל לעשות³⁷ לתקן כו' וכמ"ש באדה"ר³⁸ שהניחו בג"ע לעבדה ולשמרה וארז"ל לעבדה³⁹ זו רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה ל"ת כו' וכן ע"י בחי' התשובה יש בחי' תיקון לי' מאמרות שבכל ששת יומין דחול כי כל שבת הוא שבת בראשי' מאחר שמחדש בטובו בכל יום כו' כידוע והענין