מח

הוא בתכלי' האח"פ כו' כידוע וא"כ גם מדותיו אינם הכרחיי' כמו מדת האדם שהרי אמר לאו²⁴ דאית לך צדק ידיע' כו' ולאו מכל אינון מדות כלל אלא רק לאחזאה כו' לאתנהגא בהון עלמין פי' רק בשביל הנהגות העולמות בי"מ בדיבור מאין ליש כנ"ל לזה נאצלו המדות להיות בחי' מקוריות המשפיעי' לעולמות כמו כדי שיהא מציאו' נברא מאין ליש בבחי' החסד כמו מחנה מיכאל או נשמת אברהם איש החסד וכיוצא לכך נאצל אור חסד עליון להיות מקור למקור למציאותם ועד"ז כל פרטי המדות דאצי' ואם לא בשביל הבריאה הרי בחי' אא"ס פשוט בתכלית ולאו דאית לי' מכל אינון מדות כלל ולא כמו המדות שבאדם שהן מציאות נבדלי' מן הנפש ע"כ עושין שינוי בנפש כו' אבל מדות עליונות מיוחדים וכלולים בעצמו' המאציל ואין עושין בו שינוי כלל משום דאיהו²⁵ וחיוהי חד כו' בבחי' א"ס דהיינו לאו דאית לי' צדק ידיע' כו' ולאו מכל אינון מדות כלל וכמ"ש כי²⁶ לא אדם הוא כו' וכמ"ש במ"א באריכות וד"ל.

והנה בחי' חו"ב דאצי' שמתלבשי' במדות והמדות מתלבשי' במח' ודיבור העליון כנ"ל הכל הוא בחי' ירידה ממדריגה למדריגה שהרי עד"מ באדם כאשר ישים שכלו להתבונן בדבר מה הנה זהו בחי' ירידה לגבי עצם כח שכלו ומכ"ש מה שמן ההתבונו' יומשך במדות שבלב בחי' ירידה גדולה יותר ומכ"ש למחו"ד כו' וה"ז כמו שיעשה אדם מלאכה בידיו כמו מלאכת הכתיבה שכח תנועת ידו מתפשטת בפעולה זאת וירידה היא לגבי עצמו' כחו כך בחי' אותיו' המח' והדיבור שמלובש בהן המדות והשכל ה"ז רק בחי' התפשטות כח השכל והמדות מעצמותם ממש וה"ז בחי' ירידה גדולה להם כמו המלאכה ממש ולכך נאמר וירא אלקי' את כל אשר עשה גבי י' מאמרות אעפ"י שאינן אלא בחי' דיבור כי בתוכן ירד אור החכ' והמדות בבחי' התפשטו' וה"ז נחשב בחי' עשי' לגבי עצמותם וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו' וכנ"ל וז"ש ששת²⁷ ימים עשה ה' כו' פי' וי"ו ימים הללו הן בחי' ו"ק דז"א דאצי' כנ"ל והם עשו לשמים כו' מפני שמהן מקור הי"מ במחו"ד שנק' עלמין דאתכסיין ועלמין דאתגליי' כנ"ל וכמ"ש לאחזאה לאתנהגא בהון עלמין כו' וכנ"ל וד"ל. אך הנה כל בחי' ירידה זאת הייתה בוימ"ב אבל אח"כ נאמר וירא²⁸ אלקי' את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויכולו השמים כו' פי' אחר שכבר גמר בחי' ירידה הנ"ל שנמשלה למלאכה ממש ראה שכל אשר עשה בי"מ טוב מאד שהוא בחי' העלאת התענוג מכל אשר עשה כו' ואז נאמר ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו' לשון תענוג כמו כלתה²⁹ נפשי כו' והוא הנק' שבת דמעלי שבתא שהוא בחי' או"ח כמ"ש כי בו שבת מכל מלאכתו עד"מ אדם השובת ונח מפעולה ומלאכה גשמי' כך שביתתו