מו

זכור את יום השבת

זכור את יום השבת

זכור ¹ את יום השבת לקדשו² ובדברות האחרונות נאמר שמור³ את יום השבת כו'. וידוע בדברי רז"ל דזכור⁴ ושמור בדיבור אחד נאמרו. והנה לכאורה יש להבין במ"ש זכור את יום כו' דמשמע שזהו ענין ציווי ואזהרה לישראל שהם דווקא יקדשו את יום השבת הרי אמרו ז"ל דשבת⁵ מיקדשי וקיימא מששת י"ב שהרי כל שבת נק' שבת בראשית כידוע ומפורש בכתוב ויברך⁶ אלקים את יום השבת ויקדש אותו דקוב"ה קדיש לשבת וישראל⁷ הוא דקדשינהו לזמנים כמ"ש אלה⁸ מועדי ה' אשר תקראו אתם אתם אפי' שוגגין כו' אבל קדושת השבת אינה תלוי' בישראל כלל כי קדושת השבת הוא למעלה ממדריגות ישראל כי שורש השבת בבחי' חכמה עילאה ולכך נק' שבת בראשית משום שנאמר בשבת ושמרתם⁹ את השבת כי קודש הוא כו' וכל קדש הוא בחי' חכ'¹¹ שבה מלובש אוא"ס עצמו וכמ"ש ה'¹⁰ בחכ' כו' והחכ' נק' ראשי' כמ"ש ראשי' חכ' כו' וכידוע ע"כ נק' שבת בראשית ולכך אין ביכולת ישראל לקדש את השבת רק שישמרו את קדושת השבת שכבר מקדשא וקיימא מעצמו' אא"ס כמ"ש ויקדש אותו, וא"כ לכאורה אינו מובן מה שמצוה לישראל זכור את יום השבת לקדשו מאחר דלאו בדידהו תלי' קדושתו (אבל שמור את יום כו' יתכן דאינו אלא שמירה לקדושה שכבר חלה כו' כמו ושמרתם את השבת כו' וכל¹² מקום שנאמר השמר פן ואל הוא מל"ת אבל מ"ע לקדש יום השבת הוא שיעשו את הקדושה מצד אתדל"ת הרי לאו בדידהו תלי' כדלעיל). ועוד י"ל דאם קדושת השבת תלוי בישראל למה אנו מברכי' בא"י מקדש השבת דמשמע דקדושה זו צ"ל מלמעלה (אבל במועדים דקדושייהו תלי' בישראל ע"כ אנו או' בא"י מקדש ישראל והזמנים ישראל תחלה ואח"כ ישראל מקדשי לזמנים). והנה י"ל עוד למה נאמר על השבת זכור ושמור שהן מ"ע ומל"ת כידוע דכל השמר פן כו' הוא מל"ת וגם איך אמרו דזכור ושמור בדיבור א' נאמרו אחר שזה מ"ע וזה מל"ת כידוע בדרז"ל בפי' זה שמי כו' וזה¹³ זכרי כו' דשמי עם י"ה גי' שס"ה ל"ת וזכרי עם ו"ה גי' רמ"ח מ"ע וא"כ גם פי' זכור הוא בבחי' מ"ע ושמור הוא בבחי' ל"ת (ולא יקשה מזה שאמרו דאנכי¹⁴ ולא יהי' לך בדיבור א' נאמרו דמפי¹⁵ הגבורה שמענו), ועוד י"ל