לז
שגם הטבע מעורב בזה ונמצא שאינו מצד גילוי אלקות שבנפשו לבד כ"א גם טבע נפש הבהמית שהוא הישות והפירוד שמבחי' שם אלקים שמעלים ומסתיר מעורב ג"כ ולכן לא נק' עובד אלקים. וזהו ג"כ מאמר רז"ל על ר"ח ב"ת שהגם שהי' עוסק בתורה לשמה כל ימיו וגם הי' לו מס"נ בתכלית עכ"ז הי' מסופק אם מוכן לעוה"ב שהוא גילוי אור הוי' להיות נהנין מזיו ולא בבחי' הסתר ואין זה אלא למי שהוא עובד אלקים בתכלית והי' מסופק אולי הי' עדיין מעורב בלימודו מבחי' הסתר של שם אלקים שהוא מבחי' טבע שבנפש הבהמי' שלא נהפך לגמרי ולכן השיבו כלום מעשה בא לידך וכשסיפר לו מעשה הצדקה השיבו יהי' חלקי כו' שנתינת הצדקה הוא היפוך ממש מטבע המתמיד בלימודו שהוא הכיווץ וצדקה הוא התפשטות ומוכח שלא הי' מצד הטבע כ"א כבר נהפך וע"כ אמר יהא חלקי וכו'.
ועם כל הנ"ל יובן בענין המדות אהוי"ר בהתפעלות לה' שנולדים מהתבוננות בגדולת ה' ויכולין להיות ג"כ מעורב טו"ר כנ"ל הגם שנולדים ונמשכין מהתבוננות בגדולת ה' שהוא גילוי אור ה' שמאיר בנפשו בבחי' חכמתו ובינתו שמהם נולדים המדות עכ"ז בחי' חיצוני' המדות שהוא בחי' ישות והרגשת המדות יש מי שאוהב בחי' תערובות זר שהוא בחי' ישות שהם בחי' העלם והסתר ומגבילין ואינו בבחי' ביטול היש בתכלית כ"א ע"י הדעת המתפשט בתוך המדות שהוא בחי' פנימית המדות דייקא וע"י דווקא הוא עיקר הבירור שלהם שלא יהי' נגבלי' בבחי' חיצוני' והרגשה כו' כ"א בבחי' ביטול היש בתכלית והיינו ע"י התקשרות שמקשר וממשיך בחי' הארת חו"ב בתוך המדות שהוא בחי' הפנימיות של המדות שמתחברים ומתקשרים בתכלית בבחי' גילוי אור ה' שמאיר בבחי' חו"ב בלבד ולא יהי' מעורבין שם תאוותיו. וכמו"כ עד"ז למעלה בעולם האצי' ג"כ בענין סדר ההשתלשלות י"ס חב"ד זת"ז והמדות עליונים שנק' ו"ק חו"ג נמשכו מבחי' ג"ר הנ"ל היינו ע"י בחי' הדעת דוקא שמקשר ומחבר את הארת חו"ב לתוך המדות שלא יגבילו כלל על אור א"ס שמאיר בבחי' ח"ע דאצי' ולכן באצי' אף שיש שם בחי' אורות וכלים שנק' חיוהי וגרמוהי עכ"ז עדיין בבחי' א"ס שאין הכלים מגבילים כלל ולכן אין שם יניקה לחיצוני' היינו מפני דעת שמתפשט בתוך המדות משא"כ בהתלבשות המדות דאצי' בבי"ע שהוא ע"י מסך ופרגוד המפסיק שהוא בחי' שם אלקים שמבחי' מל' דאצי' אז אין הדעת העליון מתפשט בבי"ע ולכן הם בבחי' בע"ג לפי שהכלים מגבילים.
והנה כ"ז הוא בדעת התחתון שהוא בסדר ההשתלשלות די"ס שהן חב"ד זת"ז ואח"כ הו"ק נמשכין ונולדין מבחי' ג"ר וכמו"כ עד"ז בכל נפש מישראל בעבודת ה' הם בחי' המדות אהוי"ר וכדומה שנולדין ונמשכין מבחי' התבוננות בגדולת הוי' כנ"ל ונק' בחי' אהבה זו אהבת20 עולם אהבתיך אהבה זוטא עולם21 ו"ק מעלה ומטה כו' וכמו"כ יובן עד"ז בבחי' המדות דז"א שעיקר מציאותן הוא מבחי' המדות דא"א ודע"י וכמ"ש ברע"מ דז"א בעתיקא אחיד ותליא כו' רק שעוברים
הערות
- 20. אהבת עולם אהבתיך : ירמי' לא, ב.
- 21. עולם ו"ק מעלה ומטה כו' : בכת"י ב ליתא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.