לא

הכתר במל' ולזה רמזו רז"ל א"ת¹¹¹ מה אלא מאה שהוא בחי' הכתר שצריך להמשיך במל' וזהו כל עיקר כוונות ברכות המצות ברוך אתה ה' פי' ברוך ממקור הראשון שהוא עצמי' הרצון שיתגלה ויומשך למטה באו"א שנק' ה' אלקינו יח"ע וביחו"ת דזו"נ שנק' מלך העולם כידוע וכ"ז ע"י המצות וזהו אשר קדשנו במצותיו פי' מצותיו בחי' רצונו העצמי כמו שהוא למעלה בעצמותו ממש שיומשך למטה והיינו בחי' גילוי התענוג והרצה"פ וזהו אשר לשון עונג ולשון להבא כמו אהי'¹¹² אשר כו' וזהו שלעתיד דוקא יתגלה ועכשיו מאיר במצות בהעלם כנ"ל וד"ל. וזהו¹¹³ שאו' לפני כל מצוה לשם יחוד קוב"ה ושכינתי' שהוא בחי' יחוד סוכ"ע וממכ"ע כי הנה בכללות כל ההשתלשלו' דקו"ח כו' הרי בחי' העונג והרצה"פ הנ"ל הוא בחי' סובב הכללי להקיף את כל ההשתלשלו' מריש כל דרגין עד סוף העשי' ובחי' ממכ"ע הוא בחי' המל' וזהו שאומר ה'¹¹⁴ ימלוך לע"ו ותיבת ועד¹¹⁵ הוא בחילופי אתוון דאחד כמ"ש בזהר דהיינו בחי' אחדות הפשוטה שבעצמו' המאציל יומשך במל' שנק' ועד והוא בחי' יחוד סוכ"ע בממכ"ע וזהו כללות הכונה במעשה המצות כנ"ל ולכך או' לשם יחוד כו' וזהו ג"כ ענין המאה ברכות שבכל יום כנ"ל וד"ל.

אך הנה י"ל בתוס' ביאור איך יהי' בחי' סוכ"ע בבחי' הגילוי בממכ"ע אחר שבחי' סובב הכללי הוא נבדל בערך לגמרי גם מהיות בחי' מקור להשתלשלות כידוע ובחי' ממכ"ע הרי הוא במדריגות השתלשלות מעילה לעילה כידוע ואיך יוכל להיות חיבור ויחוד זה. אבל הנה יש להקדי' תחלה להבין היטב ההפרש בין בחי' סוכ"ע לבחי' ממכ"ע דהנה מבואר בכמה דוכתי שאין פי' סובב שהוא סובב ומקיף מלמעלה דוקא ולא נמצא למטה בגילוי כלל שהרי נאמר את¹¹⁶ השמים ואת הארץ אני מלא וכמאמר הידוע דלית¹¹⁷ אתר פנוי מיני' ופי' מיני' משמע מעצמותו כמ"ש אני מלא ועיקר ההפרש בין בחי' סובב לבחי' ממלא אינו אלא שבבחי' סובב אין חילוק מדריגות מטה ומעלה כלל ונמצא הארתו בעליונים ותחתוני' בשוה ממש וכמ"ש בע"ח דאו"מ הכללי שלפני הקו נוגע לכל העולמות בשוה כו' אבל בבחי' ממלא יש חילוק מדריגות מעילה לעילה עד העולם השפל הזה כמ"ש במ"א באריכות. אך הנה לכאורה יש להפליא מאד על היות בחי' סובב הכללי בהשואה א' למטה כמו למעלה ממש דאיך יתכן שיהי' השראת עצמו' אא"ס שהוא אח"פ בתכלי' גם בדברים השפלים ביותר כמו חומריות הארץ הלזו וכל אשר בה מחלקי דצ"ח כו' וגם בהיותו מלא קליפות וסט"א