כח

האהבה כו' מהו מים רבים ומהו האהבה שלא יכבוה מים רבים ואיזה שייכו' יש לפסוק זה עם שלאחריו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה כו'. דהנה מבואר למעלה שיש ב' מיני אהבה הא' אהבה זוטא שלמטה מן השכל ונק' אהבת עולם והב' אה"ר שלמעלה מן השכל דהיינו בעצמו' הרצון כו' שהוא בבחי' הכתר שנק' יחידה (שאין שם בחי' כלים כמו לנר"נ ולכך זהו הנק' בכל מאדך בלי הגבלה בכלי כנ"ל) ופי' מים רבים הוא בחי' חכ' עילאה מקור כל מיני חכ' שלמטה (וכנ"ל בפי' ותמלא כדה כמו כ"ד מים הגדול כו' והיינו בחי' ח"ס או חכ' הקדומה כו') וז"ש דגם בחי' מים רבים דח"ע לא יוכלו לכבות בחי' אה"ר הנ"ל כי כל בחי' כיבוי הוא כמו הצימאון שהוא מיסוד האש ובשתותו המים יכבה הצמאון הזה כי כמו שהמים מכבים האש כך המים מכבים לצמאון כי הרי נתרווה צמאונו במים וכך הענין למעלה שבחי' מים רבים דח"ע המה מרוים צמאון באהבה ותשוקה הנק' אהבה זוטא שלמטה מן השכל כי להיותה למטה מן השכל כנ"ל ע"כ ביכולת מים דחכ' שלמעלה הימנה לכבותה ולרוות צמאונה כו' ודוקא לבחי' אה"ז אבל לבחי' אה"ר שבבחי' יחידה ולמעלה הוא בחי' הכתר אין ביכולת גם במים רבים דח"ע לכבותה ולרות צמאונה דמ"ש הוי¹⁰⁰ כל צמא לכו למים היינו רק בצמאון שנלקח מן השכל ע"י הדעת המתפשט כנ"ל אבל לבחי' אה"ר ששרשה למעלה מן השכל לגמרי והרי היא למעלה גם מבחי' מים רבים (שהוא בחי' ח"ע הנק' ח"ס כי אין טעם כלל לאה"ר שברצון העצמי אפי' טעם כמוס כדלעיל) לא יש בכח המים רבים לכבותה (וכנראה בחוש שגם אם כח שכלו הוא חזק מאד בכחו לא יוכל לכבות עצם התענוג הפשוט הנק' אהבה בתענוגי' וכאשר אין האהבה מגעת בשרש התענוג העצמי יוכל בחי' תוקף כח המשכיל להעלימה ולכבותה לגמרי כו') מפני שבחי' האה"ר גובר על כל מים רבים דח"ע מטעם שהוא למעלה הרבה מהם וד"ל וזהו שסמך לפסוק זה פסוק דאם יתן איש את כל הון ביתו באהבה כו' דהיינו לומר שאם יתן איש את כל הון ביתו בחילוף האה"ר הנ"ל אז ודאי בוז יבוזו לבחי' אה"ר ג"כ וה"ק הגם שבחי' מים רבים לא יוכלו לכבותה אבל אם יתן איש את כל הון ביתו ודאי יכבו לאה"ר ויבוזו כו' וזהו שפי' אם יתן כו' הוא לשון עתיד דוקא כאשר עתיד ליתן כל הון ביתו וכמו אם כסף תלוה כנ"ל משום דמדבר על העתיד דוקא כאשר יתן איש זה הקב"ה שהוא עצמו' המאציל את כל הון ביתו כולל ג' מדריגות חב"ד כי בחכ' יבנה גוף ועצם הבית ובתבונה יתכונן הבית כנ"ל ובדעת חדרי הבית ימלאון מכל הון יקר ונעים כנ"ל וזהו אם יתן איש את כל הון ביתו שנתמלא ע"י הדעת בכל חדרי ביתו כו'.

וביאור כ"ז הנה ידוע דהחכ' נק' בונה בית כנ"ל הטעם משום דצירופי אותיות דתשב"כ נמדדו עפ"י החכ' וכמ"ש ורב¹⁰¹ שלום בנייך כו' ואוריי' מח"ע נפקת היינו שיצאה מח"ע אבל בה גנוז מבחי' אור הכתר שלמעלה מן הח"ע שהן תר"ך עמודי אור שבתר"ך מצות כנ"ל והן הנק' בשם הון ביתו למעלה דהיינו כל בחי' אורות עליוני' הסתומים שבכתר שהמה מתלבשי' למטה בחכ' שבתורה שנק'