כז
אבל עליו נאמר והחכ' מאין תמצא מאין האמיתי שבעצמו' כו' וז"ש אוריי' מח"ע נפקת אבל שרשה מאין העצמי כו' וזהו ותרד העיינה בחי' רצה"פ שבמצות ירד ונתלבש בח"ע שנק' עיינה ותמלא כדה פי'93 כד"ה כ"ד ספרי' דאוריי' והרי זה עד"מ מי ששואב בכד קטן בים הגדול כך כ"ד ספרי' דאוריי' אינו אלא ערך כ"ד קטן לגבי הים הגדול דח"ע כמא' חכים94 ולא בחכ' ידיע' וכמ"ש לתבונתו95 אין חקר (ועד"מ המשכות כמה מיני חכמות חכמות פלוסופי' וחכמת הרפואה וחכמת התכונה וכיוצא שנמשכו כולם ממקור א' דלגבי אותו המקור כלא חשיבי כו' כך כל כ"ד ספרים מיני חכמות עליונות כלא חשיבי לגבי מקור כולם הנק' ח"ס כו' וד"ל) ועד"מ השואב בכד מן המעיין ששואב הוא את המובחר והזך והנקי הנק' מים צלולים כך מ"ש ותמלא כדה כ"ד ספרי' ממעיין ח"ס דא"א הוא בחי' המובחר שבו והוא מים דאוריי' שהוא בחי' פנימי' החכ' בכל עולם עד למטה (כידוע דחכמות חיצוניו' כפלסופי' ותכונה כו' נפלו בשבה"כ מבחי' אחוריי' דאו"א כו') והיינו בחי' הארת הכתר אשר בחכ' עד רום המעלות וכמ"ש והחכ' מאין כו' דהיינו בחי' אין דכתר המלובש בחכ', והנה בחי' ירידה זאת דרבקה שהוא חסד עצמי של המאציל אשר ברצונו הפשוט כנ"ל לבחי' מעיין דח"ס למלאות כ"ד ספרים דאוריי' לברר כל דין ומצוה עפ"י החכמה כנ"ל הי' רק בשביל עלי' דהיינו בשביל העלי' שתתעלה כנ"י אחר הבירורי' דרפ"ח שבהן נעשו מעשה המצות שנק' רצונו של מקום בחי' רצה"פ הנ"ל שלמעלה לגמרי מבחי' חכ' גם מבחי' טעם כמוס וכמ"ש כי96 תהיו אתם ארץ חפץ כו' כי סוף מעשה זאת דהיינו גילוי רצה"ע הפשוט שיהי' במעשה המצות למטה עלה במח"ת ברצה"פ ולזאת ירדה בחי' רבקה הנ"ל העיינה ותמלא כדה כ"ד ספרי' דאוריי' דהיינו שיהי' הכשר כל מצוה עפ"י החכ' אבל הכונה העיקר97ית הוא העלי' שאחר הירידה דהיינו כדי שיגיע לעצמו' הרצון הפשוט כמו שהוא למעלה ממש וה"ז עד"מ הבונה בנין מפואר מצד עצמות רצונו שבהכרח להשפיל א"ע בהתבוננו' שכל איך לבנותו בחכ' אבל אחר תשלום הבנין הרי עיקר אינו אלא מה שגמר ועשה את אשר כבר עלה ברצונו תחלה כו' וכך הרי נתאוה98 הקב"ה שהוא עצמו' המאציל להיות לעצמות רצונו בחי' דירה והשראה בתחתוני' ע"י מעשה המצות וכאשר נגמר זאת המעשה שעלה במח"ת ה"ז גילוי בחי' העונג והחפץ שנתאוה ברצונו הפשוט תחלה וד"ל99 (היינו בחי' רבקה הנ"ל שירדה ועלתה כו' וד"ל) ועלי' לרבקה היינו מה שאותו העונג וחפץ חסד שנתאוה אחר תשלום המעשה עולה הוא בבחי' עצמות ממש כי הרי מה שנתאוה כו' הוא רק בחי' עונג פרטי מן העצמות כידוע וד"ל).
ואחר כל הנ"ל יובן שרש הפסוק דאם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו כו'. ותחלה יש לבאר הפסוק דלעיל מיני' מים רבים לא יוכלו לכבות את
הערות
- 93. פי' כד"ה כ"ד ספרים דאורייתא : ראה ת"ז תכ"א (מו ב). אוה"ת בראשית מח, א.
- 94. חכים ולא בחכ' ידיעא : ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.
- 95. לתבונתו אין חקר : ראה ישעי' מ, כח.
- 96. כי תהיו אתם ארץ חפץ : מלאכי ג, יב.
- 97. עיקר : בכת"י ב וכת"י ג: עיקר התענוג.
- 98. נתאוה הקב"ה : ראה תנחומא נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו.
- 99. וד"ל) : בכת"י ב וכת"י ג' אין כאן מוסגר.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.