כו

הפשוט למטה הוא דוקא ע"י בחי' דעת עליון הנ"ל וזהו שאו' יה"ר מלפניך דוקא ואז יכבשו רחמיך כו' כי שרש בחי' האה"ר זאת שברצון הפשוט הנמשך ע"י ד"ע למטה בהתגלות לג'⁸⁶ הקוין כו' ביכולתו לכבוש את היפוכו שהוא מדה"ד שבקו השמאל בג"ה כו' וז"ש יה"ר שיכבשו רחמיך כו' והוא הנק' בחי' רבקה שמקשרת ועוקדת לכל ההפכים אם משלש או מארבע יחד דהיינו אם מג' מדריגות חב"ד או חג"ת או גם מד' מדריגות דהיינו כאשר נחלק הדעת לחו"ג או דעת שמתפשט בחו"ג שיש ד' מדריגות דעת חג"ת כידוע (או בחי' נהי"מ או תנהי"מ וגם כוללת ד' מדריגות דכחב"ד כו' וד"ל) (והוא כמו בחי' חפץ חסד שבעצמו' המאציל שבעבורו רצה להאציל שנמצא בחי' התעוררו'⁸⁷ מרצה"פ מחמת חפץ חסד זה כו' וע"כ שם עקודי' בכלי א' כל מה שיתחלק אח"כ ברצון כו' וד"ל).

ובכ"ז יובן מ"ש ברבקה ותרד⁸⁸ העיינה ותמלא כדה ותעל. דהנה החכ' נק' מעיין כי כמו מעיין הנובע בהעלם מתחת התהום ואח"כ בא לידי גילוי בנהרות הנמשכין⁸⁹ כך שרש בחי' החכ' דהיינו נביעתה ממקור חוצבה הוא בבחי' ההעלם והיינו בבחי' ההעלם דכתר עליון וכמ"ש והחכ'⁹⁰ מאין תמצא עיקר מקור חוצבה ופי' מאין מאין דכתר דהיינו מבחי' ח"ס דא"א (וגם בחי' ח"ס דא"א נק' חכ' ותמצא מבחי' אין שלמעלה ממנו דהיינו מהעלם עצמות חכ' הקדומה שבעצמו' אא"ס כו') והנה בחי' רבקה הנ"ל להיותו בחי' אה"ר שלמעלה מן החכ' והטעם עד רום המעלות כנ"ל ע"כ נאמר בה ותרד העיינה לשון ירידה והשפלה משום דלגבי בחי' רבקה הנ"ל ירידה גדולה היא להתלבש בחכ' שנק' עין או מעיין מטעם הנ"ל (וגם אל בחי' ח"ס ירידה היא מאחר שנאמר בה והחכ' מאין כו' ושרש בחי' רבקה הוא בבחי' העלם העצמו' ממש כנ"ל בפי' יה"ר מלפניך כו' וד"ל). אך אם בחי' ירידה היא לאיזה טעם תרד ותשפיל א"ע אבל הענין הוא דבחי' ירידה זאת לצורך עלי' היא וז"ש ותמלא כדה ותעל פי' ותעל שהייתה לה בחי' עלי' גדולה בסיבת הירידה שירדה אל העין דחכ' כו' והענין הוא כידוע דאוריי'⁹¹ מח"ע נפקת ופי' נפקת שיצאה מח"ע אבל שרשה למעלה מח"ע והענין הוא כי עיקר חכמת התורה היא לבאר מעשה המצות בהכשירן ובפיסולן באופן כך וכך יוכשר לסוכה וא"ל פסולה וכן בציצית ותפילין וכל המצות וכן במצות ל"ת כו' וכ"ז הבירור הרי הוא בבחי' חכ' וטעם כמוס לרצה"ע שבמצוה לומר שזה הטעם הכמוס ירצה ה' ומזה הטעם לא יהי' לרצון כלל ואינו מצוה כו' א"כ בהכרח שיש מקום ושרש בתורה למעלה גם מן הטעם הכמוס דהיינו בעצם הרצה"פ שנק' כשב"כ ששם עיקר שרש תרי"ג⁹² מצות דאוריי' וז' דרבנן גי' תר"ך שהן תר"ך עמודי אור כידוע אך שיורדי' ומתלבשי' בח"ס שנק' טעם כמוס