ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןמאמרי אדה"זתקס"טלהבין שרשי הדבריםכג

כג

אלקיו וכידוע ובכל נה"ב שורה מבחי' צמצום והסתר דאלקים אחרים דנוגה וכאשר האדם עובד ה' בנה"א באוי"ר בתורה ותפלה אזי מאיר גילוי אור הוי' דאצי' בנפשו כמ"ש כי71 אתה תאיר נרי כי נר72 הוי' נשמת אדם כו' אך אם התפעלו' האוי"ר יש בה ג"כ מתערובו' הסכם נה"ב ששרשה מאלקי' אחרים דנוגה הרי לא נתהפך בחי' ההסתר דנוגה עדיין והרי בחי' צמצום והסתר זה מסתיר ומעלים על גילוי אור שם הוי' שמאיר בנפשו האלקי' וא"כ אינו נק' עובד אלקים אלא עובד הוי' וגם לא עובד אלא אוהב כי73 פי' עבודה הוא כמו עורות עבודין שמתקנן ומסיר מהם כל פסולת עד שנעשו בתכלית הבירור כו' וגם כאן פי' עובד אלקים היינו שמתקן להסיר כל סיג ופסולת של יניקות החיצוני' שיונקים ומקבלים ממנו שהוא להסיר כל בחי' צמצום והסתר דאלקי' אחרים ואין זה אלא ע"י אתכפי' כו' דהיינו להתפעל נגד הטבע האנושי' להיות בנפשו הבהמי' בחי' ביטול היש בתכלית והיינו כענין הנ"ל בפי' שונה פרקו ק"פ שאינו נק' עובד אלקי' אלא בק"א פעמים שהוא לנגד הטבע כו' וגם בהפלגת התשוקה לתורה ותפלה במס"נ אם הסכם הטבעי מצורף בזה לא נתברר עדיין כל סיג ופסולת דנה"ב ששרשה בנוגה ולא נק' עובד אלקי' להסיר ההסתר כו' כי אין זה רק מצד בחי' גילוי אלקות שבנפשו האלקי' כ"א גם מצד הסכם נפשו הבהמיות שהוא בחי' הישות והפירוד שמעורב ג"כ בזה ע"כ לא נק' עובד ולשם אלקי' דוקא אלא השונה ק"א פעמים יותר מכפי טבעו הגשמי שבזה מתקן לשם אלקים דוקא מטעם הנ"ל וד"ל. ובכ"ז יובן ג"כ עובדא הנ"ל בריב"ק ורחב"ת דהנה רחב"ת הגם שמסר נפשו על התורה הי' מפקפק ומסתפק מאד פן יש במס"נ זאת האלקי' תערובות הסכם הטבעי דנה"ב שאינו נק' עובד אלקים עדיין כנ"ל וע"כ שאל מהו לעוה"ב שלא יזכה בו רק העובד אלקי' דוקא שבירר בירורי' דנוגה כמא' מאן74 דלא מהפך חשוכא כו' לית לי' חולקא בההוא עלמא משום דעוה"ב לאחר הבירור הוא דוקא כו' וכמ"ש במ"א, והשיבו כלום מעשה בא לידך בהיפוך הטבע לגמרי וא"ל ממעות של פורים כו' להיות שטבע השקידה וההתמדה בתשוקה על דברי חכ' שרשה באה ממרה השחורה שהיא גורמת עוצם בחי' הכיווץ בעצמו והיא הגורמת מדת הקמצנות בממון כנראה בחוש בטבעי בנ"א אך מדת הפזרנות שהוא בחי' ההתפשטו' היפך הכיווץ שרשה ממרה הלבינה והוא היפך טבע השקידה וההתמדה לצמצם ולכווץ א"ע כו' וכאשר א"ל ממעשה פיזור הצדקה הבין בטבעו הגשמי שהוא פזרן שהוא מנגד גדול לטבע השקידה וההתמדה ואז א"ל א"כ מחלקך יהא חלקי כו' דהיינו מפני שראה שאין תערובו' הסכם טבעי כלל במס"נ שלו על התורה ונק' עובד אלקים כנ"ל וראוי הוא לעוה"ב מצד הבירור דשם אלקים וע"כ אמר הלואי יהא חלקי מחלקך כו', ובכ"ז מתורצים כל הדקדוקים הנ"ל וגם מה ששאלו מה אני לעוה"ב אחר שהזהירו על נפשו שלא ישרפו אותו וא"ל מן השמים ירחמו כו' וד"ל. ועם כל הנ"ל יובן גם בהתפעלו' אוי"ר שבתפלה דהגם שנולדה מהתבוננו' באור א"ס והרי בודאי מאיר בחו"ב שבנפש האלקי' מבחי' אור שם הוי'

הערות

  1. 71. כי אתה תאיר נרי : תהלים יח, כט.
  2. 72. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז.
  3. 73. כי פי' עבודה הוא כמו עורות עבודין : שבת מט, ב ובכ"מ. וראה תו"א ה, ב. עו, א. לקו"ת ראה כב, ב. שה"ש לה, ד. ובכ"מ.
  4. 74. מאן דלא מהפך : ראה זח"א ד, א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.