כא

כאן דקדוקים גדולים דהלא רחב"ת הי' מוסר נפשו על עסק התורה כמ"ש ריב"ק לרחב"ת חושש אני שלא ישרפו אותך וס"ת שבחיקך כו' וא"כ איזה צד ספק הי' לרחב"ת לשאול מהו לעוה"ב ועוד יפלא על התשובה מה זו שהשיבו כלום מעשה בא לידך וא"ל מעשה הצדקה ואז א"ל ריב"ק א"כ מחלקך יהא חלקי כו' שמובן מזה דכל מס"נ שלו על התורה עדיין לא נודע ברור שהוא בן העוה"ב אלא דוקא ע"י מעשה הצדקה שלו כו'. אך כ"ז יובן בהקדי' מארז"ל ע"פ ושבתם וראיתם⁵¹ בין עובד אלקי' לאשר לא עבדו דאינו דומה שונה פרקו מאה פעמי' לק' פעמי' וא' צא ולמד מחמרים י' פרסא בזוזא י"א פרסא כו' דלכאורה אין מהראוי לומר על השונה ק' פעמים שלא יהי' נק' עובד אלקי' בשביל חסרון פ"א שישנה עוד ומיד שישנה פ"א יתר על ק' בזה יקרא עובד אלקי' אך הענין ידוע ומבואר⁵² ג"כ בלק"א שהכונה אינה בשביל הוספת הלימוד פ"א אלא מפני שהוא יותר על הרגילות כי⁵³ ההרגל נעשה טבע שני כידוע ובמספר החזרה שהוא רגיל בו נעשה אצלו כמו טבעי' והעיקר של עובד אלקי' הוא להפוך הטבע דוקא כי⁵⁴ הטבע בגי' אלקי' ובהיפוך הטבע ללמוד יותר מטבע רגילותו נק' עובד אלקים פי' עובד שמתקן לשם אלקים שבנוגה והיינו ע"י אתכפי' ואתהפכ' חשוכא כו' אז נק' עובד אלקי' דהיינו להפוך טבע המדות דנוגה אבל כשעובד ה' עפ"י טבע מדותיו הבהמיו' דנוגה גם ששונה פרקו ק' פעמים אינו נק' עובד אלקים מטעם שאינו מתקן דבר חדש בשם אלקים המלובש בנוגה כנ"ל וד"ל ועפי"ז יובן ג"כ בכל הפלגת הטוב גם בהפלאה גדולה כמו מי שתשוקתו מאד נפלאה לעסוק בתורה יום ולילה גם כבן⁵⁵ עזאי שנפשו חשקה בתורה כו' הרי יוכל להיות שמוטבע בנפשו הבהמיו' ג"כ להפלגת שקידה זאת בחכמה אחרת שאינה תורה ובעסק התורה גם שעוסק בה לשמה ובמס"נ כרחב"ת ובן עזאי כו' הרי מצורף בזה הסכם טבעו הגשמי' ומפני הסכם טבע נפשו הבהמי' דנוגה לעסק זה ע"כ יוכל לפקפק גם בנפשו האלקי' אם היא מס"נ אמיתי' הגם שכוונתו רצויי' לה' לבדו בדביקו' ותשוקה נפלאה וכמו ששונה פרקו ק' פעמים שאינו נק' עובד אלקי' מטעם הנ"ל כי לא נהפך טבעו עדיין ולא תיקן ועשה כלום והעיקר הוא לאהפכ' חשוכא לנהורא כו' שהוא למסור נפשו הבהמי' ג"כ והוא כאשר יהא נגד הטבע האנושי' דוקא כמו ק"א פעמים שהוא יותר על הרגילות כנ"ל וד"ל, ובכיוצא בזה יובן ג"כ דגם בהפלגת עבודה שבלב זו תפלה דכאשר הפלגות ההתפעלו' אוי"ר היא לפי הסכם טבע נפשו הבהמיו' אינו נק' עובד אלקי' כי טבעו מסכים בזה אלא דוקא כשמתפעל באוי"ר שכנגד הטבע האנושי' וכמ"ש כלה⁵⁶ שארי ולבבי כו' מי לי בשמי⁵⁷ם ועמך לא חפצתי כו' שמבטל כל רצונות הזרות הטבעיי' כמא' בטל⁵⁸ רצונך מפני רצונו כו' וכיוצא בזה וד"ל.