יז

דעת תחתון ונק' בזוהר דעת דבין ב' כתפין כו' המחבר למדות חו"ג כו' וביאור ענינם ידוע שבחי' דעת עליון הוא שנמשך מבחי' הכתר עצמו כמו שנמצא החכ' מן אור הכתר וכמ"ש והחכ'²³ מאין תמצא כו' וע"כ יש ביכולתו לחבר לחו"ב ביחד ע"י הארת הכתר שלמעלה משניהם (ומבשרי אחזה כו' בחי' התקשרות אשר ברצון שנק' כתר באיזה מושכל הנולד מן רצון יביא וימשיך גילוי אור שכל זה לידי הבנה והשגה בהרחבה גדולה וכנראה בחוש בכל חשק לאיזה לימוד שכלי ע"י התקשרותו בה יוכל להבין ולהשכיל בהרחבה כל דבר הנעלם ולא נגלה רק אפס קציהו כו' וזה נק' יחוד חו"ב שע"י דעת עליון המזווגם יחד כו' וד"ל), ובחי' דעת תחתון הוא המתפשט במדות חו"ג להחיותם מאור וחיות שכלי שבחו"ב כי בחי' דעת זה הוא בחי' התקשרות והרגשת שכל המושג בבינה כמ"ש²⁴ במ"א בענין דעת דגניז בפומא כו' וע"כ הוא ממוצע להביא ולהמשיך למדות כמו דעת נוטה לחסד כו' וע"כ ביכולתו לחבר חו"ג להיותו למעלה מהם ולמטה הוא מחו"ב כו' וד"ל.

והנה ידוע שיש ג"כ ב' מדריגות במדות הא' בחי' המדות חג"ת כו' שנולדים מן השכל וההתבוננו' דוקא עד שאם לא הי' מתבונן בטוב הדבר ההוא לא יהי' מתפעל באהבה כלל לאותו הדבר ולפי שכלו יהולל איש שלפי ערך השכל כך ערך מציאת התפעלות המדות כידוע להיות עיקר מציאתן רק מן השכל כידוע, והב' בחי' המדות שעיקר מציאותם הוא למעלה מן השכל דוקא דהיינו שאין התהוות עיקר מציאותם נולדה מן השכל כי גם אם השכל יחייב ההיפוך ממש מ"מ לא תזוז התפעלות המדה אפי' כמלא נימא להיות שרשם בבחי' הכתר שנק' רצון כמו האהבה שברצון העצמי שלמעלה מן השכל כי כאשר ירצה ברצון לקרב ולדבק איזה דבר הנאהב לו ברצונו שלמעלה מן השכל נק' אהבה זו אה"ר בלתי מוגבלת בשכל כלל וכלל כידוע וכן יש כל המדות שלמטה מן השכל למעלה ברצון כידוע ונק'²⁵ ימי קדם או הרי קדם ובזוהר²⁶ נק' טורי חשוכא כו' ויש לבחי' המדות שלמטה מן השכל שרש במדות הללו שבכתר וז"ש²⁷ בזוהר בכמה דוכתי דז"א דאצי' בעתיק אחיד ותלי' פי' יותר מאו"א אחיד ז"א בעתיקא לפי ששרש המדות דז"א הוא ממש בחי' המדות דע"י וא"א ושם אחידן ותלי' ושרש או"א אינו אלא מבחי' הארת נה"י דא"א כו' רק שאו"א מלבישים לזרועו'²⁸ דא"א כו' אבל ז"א בעתיקא עצמו אחיד כו' אך הנה מ"מ כאשר יוצאין בחי' המדות דע"י וא"א למטה בהכרח שיהיו עוברין דרך השכל בדרך מעבר עכ"פ אבל לא שיהי' עיקר מציאותן מן השכל וכמ"ש במ"א