טז

השכל כאשר עדיין בלתי מושג כנ"ל והוא בחי' יו"ד דשם הוי' שאינו בבחי' יש כלל וכלל ואח"כ מתפשט למטה בבינה שהוא ה"א דשם הוי' כמא' מבין19 ולא בבינה כו' שהוא בחי' המרחב של ההשגה כנ"ל והוא שנק' אימא עילאה מפני שהיא אם הבנים שהן בחי' ו"ק דז"א שנולדי' מבינה והיינו בחי' מדות עליונות חג"ת דאצי' שנולדי' מבינה והוא הוי"ו דשם הוי' כידוע וכ"ז הולך בסדר השתלשלו' מעליון לתחתון דוקא כנ"ל וד"ל. והאופן השני בסדר ההשתלשלות דע"ס דאצי' הוא היפך אופן סדר הראשון שאין הע"ס מקבלי' דרך ירידה מזה לזה אלא כמבואר20 הציור שלהן בפרדס ובע"ח בכמה דוכתי שבאין בציור ג' קוין מחולקים זמ"ז והוא קו א' שעומד לימין חח"נ החכ' למעלה והחסד למטה הימנו והנצח למטה מן החסד ועד"ז בקו השמאל בג"ה בינה למעלה ותחתיה גבורה ותחת הגבורה הוד כו' ועד"ז קו האמצעי דת"י דעת למעלה ותחתיו ת"ת ותחתיו יסוד שנמצא אין המדות מקבלים מבינה בלבד כנ"ל בסדר הא' אלא החסד עומד בקו שלו והגבורה בקו שלו וגם בג"ר חב"ד אין הבינה מקבלת מן החכ' כנ"ל בסדר אופן הא' אלא החכ' עומד בקו הימין לעצמו והבינה עומדת בקו השמאל מובדל בפ"ע בלתי יש שייכות וחיבור זע"ז והדעת גם הוא עומד בקו האמצעי מובדל בפ"ע ואינו מקבל מחו"ב שמימין ושמאל כו' ונמצא ציור אופן זה משונה לגמרי מאופן הראשון. והנה עיקר ההפרש אשר בין שני אופני' הנ"ל הוא בבחי' הדעת בב' דברים הא' בבחי' הדעת עצמו באופן סדרו ועמידתו והב' בבחי' המדות המסתעפי' ע"י הדעת. והנה בבחי' הדעת עצמו ההפרש הוא כך שלפי אופן הא' שג"ר חב"ד עומדים זה למטה מזה שנמצא הדעת למטה מחו"ב ועליון מן המדות היינו שהוא בחי' ממוצע שהוא מקבל מבינה וממשיך השפע למדות וע"כ עמידתו למטה מחו"ב לקבל הארתם ולהשפיע אותם למדות שתחתיו (ומתחלה הוא כמו סגול זה. .. וכאשר מתהפך להאיר במדות נעשה כסגול זה. .. וכמשי"ת שזהו העולה מב' האופנים הנ"ל וד"ל) משא"כ לפי אופן הב' הרי הדעת עומד בקו האמצעי בשוה לב' הקוין חו"ב ואינו עומד תחתיהם כלל לקבל אלא מקבל גם הוא מאור הכתר כמו חו"ב והיינו שאינו מקבל שפע מחו"ב אלא מאור הכתר להאיר בחו"ב (ונק' דעת עליון כמשי"ת בעזר"ה). וההפרש הב' בין שני האופני' הנ"ל הוא בבחי' המדות שמקבלי' ע"י הדעת דלפי אופן הא' עיקר התהוות מציאות התפעלו' המדות נולד מחו"ב ע"י הדעת כנ"ל שהדעת הוא בחי' ממוצע להביא הארת השכל להוליד המדות אבל לפי אופן וסדר הב' הרי לפי עמידת מקום הדעת תחת הכתר כמו חו"ב בהכרח לומר שע"י הדעת הזה נמשך הארת הכתר במדות ולא הארת חו"ב כו'. וכ"ז ההפרש אשר בין ב' אופנים המחולקי' הנ"ל הנה באמת יובן למשכיל דב' האופנים הנ"ל אמת ולא סתרי אהדדי כלל. אך יש להקדי' תחלה במהות בחי' הדעת שנחלק לב' מדריגות הא' הנק' דעת עליון שמחבר לחו"ב וכמארז"ל גדולה21 דיעה שניתנה בין ב' אותיו' י"ה חו"ב וכתיב כי אל דעות22 הוי' ב' דעות שיש עוד בחי' דעת הנק'

הערות

  1. 19. מבין ולא בבינה כו' : ת"ז בהקדמה ד"ה פתח אליהו.
  2. 20. כמבואר הציור שלהן בפרדס : פרדס ש"ו פ"א ואילך.
  3. 21. גדולה דיעה שניתנה בין ב' אותיו' : ברכות לג, א. סנהדרין צב, א.
  4. 22. כי אל דעות ה' : שמואל-א ב, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.