ו

נאמר בה הסיבי⁵⁹ עיניך מלהסתכל שהמה הרהיבוני כו' וכמ"ש במ"א) וזהו שנאמר ברבקה שהוא בחי' ביטול והתכללו' מלמטה למעלה מיש לאין כנ"ל שהיא טובת מראה כו' פי' כמ"ש מראך נאוה כמו המראה שמביטין בה שיחזור האור אל מול הפנים הרואין כו' כך בחי' הסתכלו' דכנ"י למעלה הוא בבחי' או"ח מלמטה למעלה (וכמ"ש במ"א באריכות בענין הראיני את מראיך כו' שהוא מפני המסך המדובק באחורי המראה שעי"ז חוזר האור כידוע וכך ע"י ביטול רצון נה"ב המסך המבדיל כו' וד"ל) ומ"ש כי מראך נאוה וכן מ"ש טובת מראה הענין הוא מפני שבחי' התענוג אשר בבחי' ההסתכלו' הוא להודות ולהלל ביקרא דמלכא בשירות ותשבחות שלו כמו בשיר השירי' דכנ"י או' ישקיני מנשיקות פיהו וכמ"כ בפסוד"ז להלל בתשבחות בה' מזמורים דהללויה שהוא הכנה לק"ש וכמ"ש יסדר⁶⁰ אדם שבחו כו' שעי"ז יוכל לבא לבחי' אהבה רבה דבכל מאדך בק"ש בבחי' ביטול רצון מכל וכל כו' וע"כ נק' רבקה שהוא בחי' אהבה רבה דק"ש כנ"ל בשם טובת מראה ע"ש בחי' התענוג שבהסתכלות ביקרא דמלכא בפסוד"ז וז"ש ברבקה טובת מראה מאד בלי שיעור (כי בחי' או"ח חוזר אל עצמו' המאצי' ממש כמו האהבה דבכל מאדך שהיא לעצמו' א"ס דוקא וכמ"ש מי לי בשמי⁶¹ם כו' ושם הוא בחי' מאד בלי גבול ולכך נאמר בה ותעל כנ"ל שעליה זאת היא למעלה מעלה גם מבחי' יצחק לפי שנאמר א"ח עט"ב נקבה כו' והיינו מטעם זה וד"ל).

וזהו מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה פי' בחי' האהבה הזאת הוא בחי' צמאון התשוקה באהבה בתענוגים מלמטה למעלה בבחי' או"ח כנ"ל שהוא בחי' רבקה כו' ופי' מים רבים הוא בחי' ח"ע שמחמתה נתהווה בחי' אהבה רבה זאת כמו ע"י השגת אור א"ס בפסוק ראשון דק"ש שמע⁶² ישראל בחי' יחו"ע ובשכמל"ו יחו"ת עד רום המעלות ואמנם אין ביכולת עונג שבחכ' להשקיט ולכבות צמאון האהבה רבה זאת הגם שנולדה ממנה לפי שבחי' או"ח דא"ר זאת מגעת עד למעלה מעלה דהיינו בבחי' עצמו' אא"ס ממש כנ"ל ולגבי עצמו' הא"ס הארת החכ' כלא חשיבי ממש שהרי ידוע שהחכ'⁶³ נק' יו"ד וכמו⁶⁴ אות יו"ד לגבי עומק מח' הכללית שבשכל שבטילה שם במציאותה כי אין ערוך כלל לאות א' שבמחשבה לגבי עצם שכל האדם ומכ"ש לגבי הנפש עצמה כו' כמ"כ גם בחי' ח"ע שנמשכה מאור א"ס כמ"ש והחכ'⁶⁵ מאין תמצא וכמו משל המעיין שנובע כו' כנ"ל באורך הרי כלא חשיבי לגבי עצמות חכמתו ית' שנק' חכים ולא בחכ' ידיע' והוא בחי' חכ' דא"ס עצמו כי הוא המדע כו' וכמ"ש לתבונתו אין חקר וכנ"ל ומכ"ש לגבי עצמות א"ס ממש כו' ובחי' א"ר הנ"ל הוא דוקא לבחי' עצמו' אור א"ס כנ"ל ע"כ אמר דגם מים רבים דהיינו גם בחי' חכ' הקדומה כו' לא יוכלו לכבות ולהשקיט לא"ר הנ"ל מפני