ה

ספרי' דאוריי' דהנה כל הכ"ד ספרים נתלבשו בעניני' גשמי' כמו מצות תרומו' ומעשרו' שהוא בבחי' צומח הגשמי ומצות הקרבנות בבחי' החי גשמי וכיוצא בזה בכל המצות הכתובי' בתשב"כ ותשבע"פ הכל בבחי' נוגה דדצ"ח גשמיי' ששרשם אחד עם נה"ב והטעם הוא כי⁴⁵ בחכ' דוקא אתברירו וע"י ביטול הנה"ב מלמטה למעלה נמשך חכ' שבכ"ד ספרי' דאוריי' אל בחי' נוגה מלמעלה למטה לברר שם ולהבדיל בין קודש לחול בין טמא לטהור כו' במצות ל"ת וכמ"כ במ"ע דוקא בדצ"ח גשמיי' מתלבש אור החכ' שבתורה וכמו שארז"ל שביקשו⁴⁶ המלאכי' שיותן להם התורה והשיבם כלום יצה"ר יש בכם כו' וז"ש ותמלא כדה שרבקה דוקא ממלאת כ"ד ספרי' דאוריי' כו' מים הגדול דח"ע חכים ולא בחכ' ידיע' וע"ד הנ"ל בענין יצחק מצחק את רבקה אשתו וד"ל (ושרש הדברי' הנה יצחק ורבקה הוא בחי' מ"ה וב"ן שלפני האצי' דהיינו בחי' חו"ג דע"י דאע"ג דלית⁴⁷ שמאלא בהאי ע"י אבל בחי' מ"ה וב"ן יש בו ובחי' רבקה הוא בחי' ב"ן נוק' דע"י וז"ש ותרד העיינה בבחי' ח"ס שרש התורה כי בחי' גבורה דע"י יורד בח"ס כידוע ותמלא כ"ד ספרים לברר על ידם בירורי נוגה כנ"ל כידוע דבחי' גבורה דע"י שבח"ס הוא מקור כל הבירורי' כו' ויצחק הוא בחי' מ"ה שמצחק את רבקה אשתו שהוא בחי' חסד דע"י שמלובש בגלגלת' כו' וד"ל).

ומ"ש ותמלא כדה ותעל הנה עלי' זאת היא למעלה מעלה גם מבחי' יצחק הנ"ל ג"כ כמ"ש אשת⁴⁸ חיל עט"ב וכתיב נקבה⁴⁹ תסובב גבר כו', והענין הוא לפי שברבקה נאמר שהיא טובת מראה מאוד וכל⁵⁰ מקום⁵¹ שנאמר מאד הוא בלי שיעור וגבול כידוע והענין הוא כי בחי' מראה זאת היינו כמ"ש הראיני⁵² את מראיך כי מראיך נאוה פי' כידוע בפי' מ"ש עיניך⁵³ יונים כמשל היונים שעיקר התענוג שלהם הוא בהסתכלותם זע"ז וההסתכלות בתשוקה ותענוג הוא תענוג נפלא ביותר עד שיוכל להיות כל לבו בתענוג זה וכמ"כ למעלה הנה יש בחי' תענוג ההסתכלות מלמטה למעלה כמא' לאסתכלא⁵⁴ ביקרא דמלכא שהסתכלות זאת היא בתענוג נפלא וז"ש עיניך יונים מכנ"י להקב"ה וכמ"כ מהקב"ה לכנ"י כתיב עיניו⁵⁵ כיונים כו'. ואמנם בחי' הסתכלות דכנ"י לאסתכלא ביקרא דמלכא הוא בתשוקה ותענוג נפלא ביותר וכמ"ש ואל⁵⁶ אישך תשוקתיך ולכך⁵⁷ נק' כלה מלשון כלתה⁵⁸ נפשי כו' (וע"כ