ב

הללו הן בבחי' ההעלם בלתי גילוי כלל וכמ"ש ולא בחכ' ידיע' והיינו כמו משל ענין המעיינות דתהום רבה שנבקעים מן התהום כנ"ל שנובעים בהעלם גדול ונובעים בלי שיעור וגבול ע"ד שאמר ומעיינות תהום רבה נבקעו כו' אבל בחי' הנהרות הן הנובעי' ונמשכים בגילוי ובאין במדה ושיעור מן המעיינות וכמ"ש המשלח מעיינים בנחלים כו' וכן ונהר¹⁴ יוצא מעדן כו' והוא בחי' בינה שנמשכת מן החכמה שנק' עדן ונק' מעיין כידוע והיינו בחי' ההשגה וההבנה באור א"ס כמו הנשמו' שנהנין מזיו כו' שמשיגין אוא"ס והוא בחי' יש מאין כי החכ' נק' אין וכמ"ש והחכ'¹⁵ מאין כו' והבינה נק' יש כמ"ש להנחיל¹⁶ אוהבי יש ש"י עולמות כו' כידוע וד"ל, וזהו מים רבים דחכ' עילאה לא יוכלו לכבות את האהבה וגם בחי' נהרות הנ"ל לא ישטפוה כו', אך י"ל תחלה מהו בחי' האהבה הזאת ומהו עוצם מעלתה עד שמים רבים ונהרות כו'.

וי"ל תחלה מ"ש ברבקה ותרד¹⁷ העיינה ותמלא כדה ותעל וידוע ומבואר במ"א דבחי'¹⁸ עין זה הוא בחי' ח"ע חכים ולא בחכ' ידיע' הנ"ל ופי'¹⁹ ותמלא כדה היינו כ"ד ספרים דאוריי' משום דאוריי' מח"ע נפקת כנ"ל ורבקה ירדה בבחי' ח"ע שהוא הנק' העיינה ותמלא משם כ"ד ספרי' דאוריי' כמו עד"מ מי ששואב בכד קטן מים הגדול כו', וא"כ י"ל מהו בחי' רבקה שנאמר בה ותרד העיינה כו', והנה תחלה י"ל שרש בחי' יצחק ואח"כ יובן בחי' רבקה כו' דהנה פי' יצחק הוא ענין תענוג ושעשועי' גדולים כמו הצחוק והשחוק שעושה תענוג גדול ולכך נק' יצחק כמ"ש צחוק²⁰ עשה לנו האלקים כל השומע יצחק לי כו'.

והענין הוא כי הנה פי' יצחק לשון עתיד הוא שעתיד לצחק כי היוד משמש על להבא כידוע והענין הוא למעלה משום דעיקר התענוג העליון של המאציל יהי' לעתיד דוקא דהיינו אחר שיתא אלפי שני דהווה עלמא שיושלמו כל הבירורי' דרפ"ח ניצוצין כו' אבל עכשיו עדיין לא נבררו ואין הצחוק למעלה בשלימות עדיין, והטעם שנק' בחי' הבירורי' בשם צחוק היינו כמ"ש צחוק עשה לנו האלקים שהוא בחי' שם ב"ן שנק' אלקים הוא העושה בחי' הצחוק העליון כו', והענין הוא כידוע בפי' כי²¹ שמש ומגן ה' אלקי' כמשל גופו של מאור השמש עם הזיו שמן הנרתק שהרי הזיו של השמש הוא בטל ונכלל במאור ומה שנראה לבחי' יש ודבר בפ"ע היינו