תשעה

אחת היא כו' להיותה כנ"ל אור הכללי הכוללם יחד וזהו כן רעייתי בין הבנות שעולה על כולנה ביופיה והדרה כו' כמשל השושנה בין החוחים כנ"ל שהוא כאשר המל' מלובשת ומוסתרת בחיצוניו' העולמו' כמשל הדיבור שיוצא לחוץ ממש כך רעייתי שהוא בחי' פנימי' הדיבור שהוא בחי' מל' דתבונה כאשר מקבלת למעלה מאו"א כו' בין הבנות שאר חלקי פרטי האורו' המסתעפי' שכולם נכללי' במלכו' דתבונה עד שנקראו רק בנותיה בלבד וכמ"ש ושמתי לך לבנות כו' וכל זה למעלה הוא מפני שאת עלית על כולנה בבחי' הברורי' למטה כשהיתה שושנה בין החוחים כו' וכנ"ל וד"ל.

מה שושנה אית בה סומק וחוור כו'. פי' ר' חזקיה בא לחדש עוד בפי' הפסוק הזה דרך כלל דסיבת היופי אשר ברעייתי למעלה להיו' כלולה מדין ורחמי שעי"ז הוא עיקר היופי כמו שידוע דבחיבור מראה האודם והלובן דוקא אז הוא היופי וכמ"ש הנך¹⁷ יפה רעייתי כו' אינו אלא מחמת בחי' הברורים דרפ"ח כו' שמברר שם ב"ן למטה בנוגה דבי"ע כנ"ל כשהיא שושנה בין החוחים כאשר נעשין בה ב' גוונין הללו דוקא סומק וחוור והוא כשמברר אותם בבחי' רצוא ושוב אוי"ר כו' ודוקא כלולי' יחד ואזי גם למעלה במל' דאצי' כשעולה במעלה על כל הבנות בזאת היא בהיותה כלולה מדין ורחמי יחד שבזה הוא עיקר היופי משא"כ בשאר בנות העליונות כמו ששים מלכו' ושמונים פלגשים כו' שאין בהם בחי' התכללו' זאת אלא רק בחי' פרט א' מחסדי' או מגבורו' כו', וזהו רבות בנות גם הם עשו חיל לברר אבל את עלית על כולנה לפי שיש בה סומק וחוור בהתכללו' כו' וזהו כמו ביאור על הפסוק למה אמר משל זה דכשושנה בין החוחים דוקא שהוא מטעם בחי' התכללו' דחו"ג כו' וד"ל.

מה שושנה אית בה תליסר עלין אוף כנ"י אית בה תליסר מכילן דרחמין דסחרין לה מכל סטרהא, אוף אלקים דהכא משעתא דאדכר אפיק תליסר תיבין לסחרא לכנ"י ולנטרא לה, ע"כ. פי' לפי שהזכיר תחלה בטעם המשל לשושנה שהוא מטעם בחי' היופי שבא מצד ההתכללו' חו"ג כנ"ל עתה חוזר לבאר שרש ענין בחי' היופי הזה שהוא בא ונמשך ממקום גבוה מאד <שפו>

והוא מבחי' יופי העליון דהארת פנים דא"א דאצי' שמאיר בי"ג מדה"ר שהן נקראין בחי' עלין עד"מ כי הנה המל'¹⁸ נק' אשה וכמ"ש אשה יראת ה' כו' אשת¹⁹ חיל כו' וידוע מאמרם ז"ל דאין²⁰ אשה אלא ליופי וע"כ גם מטבע האשה להיו' יפה יותר מן האיש כנראה בתולדה שלהם למטה והטעם הוא לפי שהאשה מדרגתה שפלה ונדבקי' בה פסולת רב כמו דמים הטמאי' וכמאמרם חמת²¹ מלא כו' ע"כ צריכה היא יותר לבחי' היופי מן האיש כי מי שהוא יותר בחושך צריך להאיר לו אור גדול יותר כדי שלא יוחשך אורו ביותר כו' וכך הוא הנמשל למעלה מאחר דבחי' מל' דאצי' נק' אשה הרי אין אשה אלא ליופי כי