תשעא

כשהי' אדם מניחו בזויות זו מוצאו בזויות אחרת מרוב כריעות והשתחוואות היינו ג"כ כנ"ל מחמת רבוי האור נעשה העדר הכלי וכמשל אדם המדבר לפני המלך וכשרואה שאין המלך פונה אליו היינו שאינו יכול להשיגו הוא נופל לפניו בהשתחוואה ומראה לו העדר הכלי שלו וד"ל.

וזהו בחי' בכל מאודך רעותא דליבא בריח התיכון שנכללו יחד דו"ר בחי' חו"ג שהם הפכים וא"א שיולד מהם דבר חדש כשהם כאו"א בפ"ע אך כשנתגלה בהם בחי' כתר הנ"ל ממילא נעדרו מבחי' כלי שלהם והוכרחו שניהם לבטל אליו ונכללו זה בזה ונעשו יחוד גמור ואז נולד מהם דבר חדש בחי' רעותא דליבא וכמבואר זה במ"א⁶² באריכות). וזהו מ"ש שמלך הח' הדר כבוד מלכותו הנ"ל, ושם⁶³ עירו שהוא שורה בתוכה הוא פעו מלשון הגמרא פעיו, ופעיו הוא בחי' שירה וקול פשוט הנ"ל.

ופי' הג' של ישורון⁶⁴ הוא מלשון שיר וטבעת שהוא עגול סוכ"ע מקיף הנעלם וכללי, כי הנה ידוע שבלשון הגמרא שיר הוא של ברזל של בהמה וזהו כל⁶⁵ בעלי השיר יוצאים בשיר ונמשכים בשיר בחי' ביטול המלאכים בחי' בהמות וחיצוניות העולמות, וטבעת הוא של כסף וזהב בחי' שיר של ישראל וד"ל בחי' תענוג ומקיף הנעלם הנ"ל, ומעין זה הי' להם בשעת מ"ת וזהו נעשה ונשמע שאמרו כו', אך לכאורה מאין הי' זה להם כי כעת הוא מחמת התורה ובדו"ר כנ"ל, אבל בעת הנ"ל לא הי' זה, אך הוא מצד שהיו במצרים בחומר⁶⁶ ובלבנים ויצעקו⁶⁷ אל ה' בצר כו' ע"י אותות ומופתים וע"י אמונה וד"ל.

וזהו מ"ש שלע"ל יהי' ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, בחי' ראש אחד כתר הכללי היינו שכעת אנו עושים רק הארה בלבד מבחי' ישורון הנ"ל, ולכן א"א להיות יחד שבטי ישראל וכו', ואף שבמ"ת שהי' הארה מבחי' הנ"ל כתיב ויחן⁶⁸ שם ישראל לשון⁶⁹ יחיד עכ"ז הי' להם שרי⁷⁰ אלפים ושרי מאות כו' אבל לע"ל כשיתגלה כתר הכללי יוכללו ויתאספו כולם בראש א' במלך המשיח ולא⁷¹ ילמדו איש את רעהו כתיב כי כולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם מצד שיתגלה הבחי' שקטן וגדול שם הוא וד"ל, וזהו שתקרא לע"ל ארץ⁷² חפץ, חפצי בה