תשסט

בראש גגו ומתענג בה מאהבת המקום ב"ה אליהם ואח"כ כשהקב"ה יוציא חמה כו' אינהו בעוטי מבעטי אבל לא ישראל וכו', הענין הוא כנ"ל שמצד שהם אינם יכולים לקבל ולהשיג רק שמחה של מצוה ושישיגו מזה התענוג אבל ישראל אפשר להם לקבל התענוג הנעלם שעשועי המלך בעצמו מצות המלך אפילו שלא ישיגו הם שום תענוג.

וזהו ג"כ ענין הויכוח של שאול ושמואל שהקב"ה אמר וצוה לא³⁹ תחי' כל נשמה ובמלחמת עמלק לקח שאול מבחר הצאן בכדי להעלות עולה וזבחים, וכידוע היינו שרצה ג"כ לקיים מצות לא תחי' כו' אבל שישיג בחי' תענוג לעשות עולה ריח ניחוח כו', שמחה של מצוה הנ"ל, ואמר לו שמואל החפץ⁴⁰ לה' בעולה וזבחים כי אם להקשיב ולשמוע כו' מצות המלך הנ"ל שעשועי המלך בעצמו, אבל דהע"ה אמר אם⁴¹ כה יאמר כו' ואם יאמר לא חפצתי הנני, בחי' לקשוב ולשמוע הנ"ל, בחי' דחילו הנ"ל.

וזהו שבשעת מ"ת שהי' ג"כ הארה מזה התענוג מקיף הכללי הנ"ל אמרו ישראל נעשה⁴² ונשמע, נשמע היינו שעושה מה שהוא שומע ומבין בשכלו בחי' שמחה של מצוה הנ"ל, והקדימו נעשה שהוא בחי' מצות המלך הנ"ל. וזהו שמלאך⁴³ סנד"ל בא וקשר להם ב' כתרים א' מנעשה וא' מנשמע, היינו ב' בחי' שעשועי' הנ"ל וצריך לזה סיוע של מלאך ומיכאל⁴⁴ כהנא רבה מקריב⁴⁵ נשמות הצדיקים ע"ג המזבח וכו', להעלותן עד מקום הנ"ל מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה⁴⁶ שכולהו עולים ע"י מלאכים וכו' לבר מגוהרקא דרבי חייא רבה דמנפשי' קא סליק מצד שהי' נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהי' יכול בעצמו לעלות כו' ודו"ק.

וזהו ענין מ"ש תורה⁴⁷ צוה לנו משה מורשה בחי' ירושה מקהילת יעקב כי ידוע שיעקב⁴⁸ הוא יו"ד עקב שנפל בבחי' עקביי' בשבה"כ בחי' מיתה הנ"ל, וכד⁴⁹ אתכפיא סט"א הנ"ל ונעשה קהילת ואסיפת יעקב אסתלק יקרא דקוב"ה בחי' יקר