תשסג

להמשיך מקיפים ולבושים ממקורן ש' ס"ג למל' דאצי' עצמה, וז"ס שכר מצוה מצוה שלמעלה מכל חיי עוה"ב שממשכ' הלבוש מלכות ממש מקור הזיו שבג"ע כו' (וכנ"ל שיש כמה מדרגות בסדר הברורין מלמטה למעלה כו', לכן ע"י הברורים שלמטה נמשכו הלבושים לנשמות וכמ"כ למעלה מעלה בהברורים עליונים דאצי' יורשים הלבושים מהן להיותן לבושים לנאצלים ממש כו' וד"ל).

וזהו יפה שעה א' בתשובה ומע"ט מכל חיי עוה"ב כו', וזהו תורה צוה לנו משה מורש"ה וגו', פי' כל התורה כולה הוא הכל בכדי לברר ברורים דתהו לאהפכא מחשוכא לנהורא ע"י מעשה המצות, וזהו תורת מש"ה שאמר ונחנו מ"ה המברר כל הברורים ומהם נעשו הלבושים לכבוד מל' ית' בסוד ירושה כנ"ל, וזהו תורה צוה לנו משה דוקא, מורש"ה דוקא, קהלת י' עקב, המה המתבררים שנתלקטו הניצוצין המפוזרים והנדחים כולם כאחד בקדושה בבחי' יעק"ב, י' עקב, י' חכמה המשפילי לברר בבחי' עקביים, כי יעקב²³ הוא בריח התיכון [ומשה²⁴ מלגיו יעקב מלבר וכולא חד כנודע] המבריח כו' וד"ל.

וזהו וכבוד הד"ר מלכותו כר' יוחנן דקרי למאני מכבדותי' הן הן הלבושים דמל' דאצי' שנמשכים מבחי' הד"ר מלך הח' המברר כל הברורים דתה"ו (והוא שרש התה"ו והתיקון כנודע) והוא שרשן של ישראל המקיימים המצות למטה. וזהו ב' בחי' שיש במצות, בחי' שמחה של מצוה הוא מצד שנמשכו מרצון העליון ב"ה והיא ממשכת בחי' לבוש מלכות וע"ז נאמר תחת אשר לא עבדת וגו' בשמחה ובטוב לבב מרוב כ"ל וכמארז"ל יפה שעה א' כו' מכל חיי עוה"ב כו' כנ"ל. והשנית הוא לקיים מצות המלך ב"ה בלי טעם כלל והיא התחילה, כי זהו בחי' המשכת עמ"ש הקודמת לכל כו', ואח"כ לשמוח בשמחה של מצוה שלא ציוה לחטוב עצים כ"א המצות האלה אשר יעשה האדם וחי בהם מכל חיי עוה"ב כו', ושעי"ז מתחברים ב' בחי' חו"ג אהוי"ר כאחד וזהו ענין התיקון באצי' לחבר כמה הפכים בנושא אחד משא"כ בתהו כנודע.

וזהו ענין הויכוח של שמואל הנביא ע"ה עם שאול המלך ע"ה כאשר אמר לו בדבר ה' כה²⁵ אמר ה' צבאות פקדתי את אשר עשה לך עמלק כו' והחרמת כו' כשחמל העם על מיטיב הצאן הלך שאול בתר טעמא כי עיקר טעם המצוה הוא להאבידו מן העולם ע"כ הותיר ממיטיב הצאן למען זבוח לה' לתקנם בעולות וזבחים כי מה בכך שיהרגם או כשיזבחם לה' בעולות שבין כך ובין כך יאבדו מן העולם, וע"ז אמר שאול הקימותי את דבר ה', והשיב לו שמואל החפץ לה' בעולות וזבחים כו' כי שמוע מזבח טוב כו', החפ"ץ דייקא הוא הרצון העליון פשוט מצטרך