תשנח

ומורכב מתנועת הניגון שבו נרמז תנועת הרצון שבלב, וגם השיר והנגון הוא עגול אשר נעוץ תחלה בסוף וסוף בתחלה שסופו של הזמר והנגון יש לו שייכות והתחברות אל התחלה שכאשר מסיים הנגון מתחיל מהתחלה, ויש להסוף שייכות להתחלה ממש בלי היכר פירוד ביניהם (שאם הי' היכר פרוד ביניהם ה"ז כב' נגונים ולא הי' מתחברים כו'. . לחכמי המוזיקא שעד"ז נעשים כל השירים ונגונים להתערב הסוף בתחלה כעגול זה מבלי שימצא ראש וסוף כו').

ולכן ארז"ל (פ' במה בהמה מס' שבת ע"ש) כל בעלי השיר יוצאין בשי"ר ונמשכין בשי"ר, שהטבעת של ברזל עגול הקשור בסוס ובהמה לנוי ותכשיט נק' בל' רז"ל שי"ר, וכן הנגון נק' בל' שיר שהכל א' כי גם הנגון עגול כנ"ל, וזהו רננה דאורייתא דכתיב שיר"ה עמי, שז"ס הטעמים של הנגינה שבתנ"ך שהוא למעלה מהאותיות. . מבחי' רצון העליון הפשוט הסובב כ"ע בשוה המשפילי לראות בשמים ובארץ בשוה שכחשיכה כאורה כו', שא"א להתלבש באותיות זולתי קול השיר והרננה שיש בו מתיקות התענוג והשעשועים נפלאה כו', שהוא מקור התענוגים שבג"ע עליון ותחתון, כי יפה שעה בתשובה ובמע"ט מכל חיי עוה"ב כו' כנ"ל, וזהו שיר"ה דייקא עמי, שיר"ו ממש של המאציל ב"ה שהוא שעשוע המלך בעצמותו ית' כנודע.

לכך נענש⁵⁷ דוד המלך ע"ה שקראן זמירות כמ"ש זמירות⁵⁸ היו לי חוקיך בבית מגורי, א"ל הקב"ה דוד זמירות קרית ליה כו', כי דוד בבית מגורו בארץ ציה קרא אותן זמירות, שהוא בחי' חיצוניות מלשון זמר העריצים בכדי לזמר החיצונים להכניעם שהוצרך לפי שעה בהיותו בארץ ציה כו', וע"ז נענש כי הם בחי' שיר"ה הפנימי' הנמשכים מסוכ"ע הרצון עליון “ שעשוע המלך בעצמותו ית'.

וזהו שמברכין⁵⁹ עובר לעשייתן של המצות ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו, [ברוך] הוא ל' המשכה שממשיכים ממקור החיים ב"ה להיות אתה לנוכח בבחי' גלוי ואח"כ הוי' אלקינ"ו הזכרת ב' שמות אלו כדי. . בכדי לקיים מצות המלך וזהו בחי' הראשונה שבמצות, והשני' הוא מ"ש להלן אשר (הוא נתינת טעם) קדשנו במצותיו. . לבושו המלך ב"ה וכתיב תחת אשר לא עבדת בשמחה כו', מרוב כ"ל כי יפה שעה א' כו' מכל חיי עוה"ב. . העליון ב"ה וזהו אשר קדשנ"ו דייקא במצותי"ו.

וזהו בחי' דו"ר שיש. . רחימו הוא. . לבוש מלכות ושעשועי המלך כו', ודחילו הוא לקיים מצות. . וזבחים כי שמוע⁶⁰ מזבח טוב להקשיב מחלב אילים, וזהו