תשנג

נוסח שני: תורה צוה

בעזר"ה שמחת תורה ברבים בסעודה

[zman_begin]שמחת תורה[zman_end]

תורה ¹ צוה² לנו משה מורשה קהלת יעקב ויהי בישורון מלך וגו'. להבין זה מהו לשון ירושה. . הלא כתיב את³ אשר ישנו פה עמנו ואשר [איננו] פה כו', א"כ איך יתכן לומר על התורה שהיא בחי' ירושה לנו מאבותינו כמ"ש מורשה קהלת יעקב כו'. ועוד מהו ויהי [בישורון] כו'. אך הנה כתיב אלה⁴ המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך בישראל וימלוך בלע כו'. . שזהו בחי' ז'⁵ מלכין קדמאין דתהו שמתו ונשברו הכלים דתהו ונפלו דרך שבירה למטה לנוגה דבי"ע. . להתלבש בע' שרים דעשי' והמה המזלות המשפיעים כל טוב הארץ ממגד⁶ תבואות שמש. . [אין⁷ לך] כל עשב למטה שאין לו מזלו מלמעלה שמכה ואומר לו גדל כו', וגבוה⁸ מעל גבוה שומר. . ומקבלים דין מן דין עד שמקור ושרש החיות גשמיות של כל הנפעלים דעשי'. . האילן וכל הבהמות וחיות הוא בחי' ז' מלכין קדמאין דתהו שנפלו בשבירה. . בעניינים תחתונים גשמי' דעשי' כמו צמר הציצית, קלף התפילין סכך הסוכה. . שנפלו למטה ולהחזירן לקדושה כנודע, והיינו כי שורשו. . וכבוד⁹ הדר מלכותו הדר הוא לכל. . לכך המה המבררים. .

וביאור הענין כתי' מלכותך¹⁰ מל' כל עולמים וגו' כבוד¹¹ מלכותך יאמרו וגו', שהתפשטות מדת המלוכה הוא על המלאכים עליונים וחיות הקודש הנושאות¹² הכסא ונשואות עם כסא וזעות מחיל כסא כו', ואשר¹³ אימתך ומוראך עליהם כו' (כמ"ש בפיוט), וכן בתפלת יוצר כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה כו', וכולם עונים באימה ואומרים ביראה כו', דהיינו שעיקר התפשטות מדת מלכותו ית' עליהם דייקא להיות אימתו ופחדו תפול עליהם והם מקבלים עליהם העול זה של הפחד והאימה עד שזעות מחיל כסא וכמארז"ל מזיעתן¹⁴ של חיות נהר דינור נגיד ונפיק על ראש רשעים יחול בגיהנם כו', ופי' שדברה¹⁵ תורה כלשון בני