תשמב

ראש וסוף כמאמר נעוץ¹⁰⁸ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו' וכמ"ש ומתחת¹⁰⁹ זרועו' עולם וכן המגביהי¹¹⁰ לשבת המשפילי¹¹¹ לראות כו' כמו העיגול הגשמי למעלה הוא גבוה ביותר ולמטה הוא נמוך ביותר שלפי שאין בו מעלה ומטה מטה ומעלה שוין עד שנמצא למטה כמו למעלה בהשווא' א' ממש וכמ"ש במ"א.

וזהו ויהי בישורן מלך פי' ישורון מלשון שיר שהוא עגול כנ"ל כך בחי' שעשועי המלך בעצמותו שמאיר בשיר וניגון בטעמי' שבתורה וכיוצא עונג העליון הזה הוא בא בבחי' מקיף כעגול השיר והטבעת ונק' ישורון ומהארה זו נמשך למטה ונעשה בחי' כתר מלכו' כנ"ל שמבחי' השעשועי' הללו נמשך הוד לבושי מלכות כנ"ל אך אין מקיף זה מתעורר למעלה כ"א ע"י הברורי' ממעשה המצות דוקא והיינו שסמך לומר ויהי בישורון מלך אחר שאמר תורה ציוה לנו משה כו' כי הא בהא תליא כמבואר עפ"י כל הנ"ל וד"ל.

בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל. פי' כל הנ"ל בהמשכת אור מקיף בבחי' שעשועי' שבניגון ושיר כו' אין זה אלא בהתאסף כל הראשי"ם יחד כלומר שלא יהי' התחלקות כמה ראשים אלא יתכללו כללו' נ"י כאיש אחד ולא יהי' להם רק ראש אחד ולא כמה ראשים וכענין מה שנא' לעתיד ולא¹¹² ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותי כו' לפי שיתכללו ויתאחד¹¹² כנ"י כאיש אחד שאין בו אלא ראש אחד ואז דוקא שורה עליהם בחי' אור מקיף הנ"ל לפי שאין אור מקיף שורה כ"א בבחי' היחוד והאחדו' כשכלולים יחד מראש לרגל כו' ואין בהן מעלה ומטה כו' אז ישכון עליהם ג"כ בחי' אור מקיף להאיר על כללותם יחד לראש ורגל בהשווא' א' כו' וכעין זה הי' בשעת מ"ת דכתיב ויחן¹¹³ ישראל לשון יחיד שהיו כולם כאיש אחד לכך זכו לבחי' כתר תורה שהוא בחי' מקיף הנ"ל משעשועי המלך בעצמו הנק' ישורון כנ"ל וכן אנו אומרי' ברכינו¹¹⁴ אבינו כולנו כאחד דוקא באור פניך וכמ"ש יאר¹¹⁵ ה' פניו אליך אליך לשון יחיד כשהם כלולים כאיש א' אזי יאר ה' פניו מהארת השעשועי' הנ"ל והיינו שאמר ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד פי' אין בישורון מלך אלא דוקא בהתאסף ראשי עם יחד מטעם הנ"ל וד"ל.

<שעו>

ומה שאמר שבטי ישראל היינו מטעם הנ"ל בפי' ישראל כי שרית עם אלקים דהיינו להפוך הרע לטוב והשתררו' זאת ע"י בחי' ישראל דוקא והוא שרש הנשמה שעלה במחשבה ומצד התלבשות' בגוף נק' יעקב יו"ד עקב כנ"ל. ונמצא יש כאן ג' מדרגות יעקב וישראל וישורון, ומתחלה צ"ל בחי' יעקב ואח"כ ישראל ואח"כ עולה