תשמא

המלובשי' בגופים דוקא בהן ועל ידן יתקיימו כל המצות בעניני' הגשמיים שתחת ממשלת נוגה ויהי' עי"ז אתהפכא ואתכפיא מנוגה דז' מלכי' להיות למורשה כנ"ל משא"כ בלתי התלבשו' הנשמו' בגופים וע"כ נק' קהלת יעקב לפי שנקהלו ונתאספו כל הברורי' דנוגה ביעקב¹⁰³ יו"ד עקב ע"י קיום המצות בגשמיו' דוקא. והנה אחר שאמר בענין טעם לנתינת התורה והמצות לנשמו' ישראל המלובשי' בגופים כנ"ל אמר אח"כ שעי"ז ויהי¹⁰⁴ בישורון מלך דהיינו שנעשה בחי' מלך לבוש בלבוש הוד בגדי מלכות וכנ"ל לפי שבחי' שעשועי המלך בעצמותו מאיר במעשה המצות כד אתכפיא כו' דאסתלק יקרא דקודב"ה כו' כנ"ל באריכו' וד"ל.

אך הנה יש להבין מהו פי' בישורו"ן להיות כי בפי' ישורו"ן¹⁰⁵ יש ג"כ לפרש לשון שיר"ה כי פי' ענין היושר שבתיבת ישורון יש לפרשו ג"כ בענין השירה כי הרי לזה הטעם נקרא הניגון בשם שיר לפי שהשיר¹⁰⁶ הוא דבר העגול כטבעת כענין כל¹⁰⁷ בעלי השיר יוצאין בשיר בשבת שהוא אצעדה מברזל או מדבר אחר המסבב לצואר החיה כידוע וכן כל דבר עגול נקרא שיר בלה"ק כידוע וגם השירה בניגון הוא בא בבחי' עיגול ממש כעיגול הגשמי של השיר הגשמי דהנה אנו רואי' בחוש וידוע לכל יודעי נגן בקולות התנועות של הניגון המורכבים שכל אחד מהם מתקשר אל חבירו ומשתלשלי' מתנועה לתנועה עד שיש קשר וחיבור גם לסופו של הניגון עם התחלתו שהרי מיד כשמסיים הניגון מכריחו לחזור לראש הניגון וכאילו סופו עם תחלתו נמשכין בהמשך אחד וענין אחד ובאם שלא יחזור לראש הניגון מיד שסיים את סופו ה"ז כאילו נשאר באמצע הענין והכונה כי קולו' הניגון כולם הם מורכבים יחד בהתכללות כ"כ עד שבלתי נמצא בהן ראש וסוף כלל כמו העיגול גשמי שאין בו מעלה ומטה ולא ראש וסוף כך בניגון בכל פרקיו הוא מתאחד כא' שתחלתו נעוץ בסופו וסופו נעוץ בתחלתו וע"כ כאשר מסיים הניגון מיד חוזר לראשו משא"כ מניגון לניגון אחר יש הפסק בקול בהכרח כידוע וד"ל.

והדוגמא מעיגול זה בקול הניגון יש להבין בעונג ומתיקות שבניגון שבהכרח גם הוא בא בבחי' עיגול רוחני כי שרש הניגון הוא העונג המופלא שהוא בבחי' מקיף דוקא ולכך לא יוכל לבא לידי גילוי בדיבור רק בקול הניגון היוצא מהבל הלב בלבד לפי שלא יתיישב העונג בבחי' א"פ בכלי הדיבור כו' וכמ"ש במ"א ולפ"ז יובן הנמשל למעלה ג"כ בבחי' עונג העליון האלקי המלובש בשיר וניגון הטעמי' שבתורה וכמ"ש ואהי' אצלו שעשועי' וכנ"ל בפי' ובלילה שירו עמי ג"כ הוא בא בבחי' מקיף כמו העיגול והיינו בחי' <שעה>

סובב כ"ע שאין שם בחי' מעלה ומטה ולא