תשלח

והמופת לזה הנה מצינו כדוגמא זו בתוכחה שהוכיח שמואל הנביא את שאול באמרו לו החפץ⁶⁹ לה' בעולות וזבחים כו' הלא שמוע מזבח טוב כו'. פי' כי הנה שאול רצה לקיים המצוה בשמחה וטוב לבב מצד הטעם והעונג העליון המלובש בה ומפני שהוא השיג בטעם של מצוה שנצטווה והכית⁷⁰ את עמלק כו' לכך עלה בדעתו שיביא ראשית⁷¹ החרם לזבוח לה' כו' ואח"כ לא ישאיר כל נשמה אבל לא שיחרימם סתם בלתי שיזבח תחלה ראשית החרם מהם לה' כי כך הי' מכוין בכוונה וטעמה של מצוה למעלה ולזה אמר לפי תומו הקימותי⁷² את דבר ה' שלדעתו יפה כיון ויפה קיים דבר ה' אבל שמואל הוכיחו שלא היה צריך לעבוד המצוה מאהבה בלבד אלא בצירוף היראה שהוא בבחי' הביטול מעצמותו רק לקיים גזרת המלך גם שלא ידע טעם המצוה וזהו שאמר לו החפץ לה' בעולו' וזבחים כלומר מה לך להשגיח בבחי' חפץ וטעם האלקי במצות שמצווה כו' הלא⁷³ שמוע מזבח טוב כו' שצריך לשמוע בקול ה' סתם בלי טעם וכונה וזה יקר בעיני ה' יותר מצד בחי' הביטול לפי שביטול זה גורם המשכת השעשועי' העליוני' הנק' שעשועי המלך בעצמו להיות חפץ ומתענג במעשה המצוה כו' ולכך אמר הלא שמוע מזבח טוב כו' שמיעה זו בבחי' ביטול טוב יותר מגופה של מצוה בזבח כו' מטעם זה וד"ל.

וזהו ענין התפלה, דהנה ארז"ל דיש⁷⁴ מלאך סנד"ל שקושר כתרי"ם מן התפלות ומבואר זה בזוהר ג"כ בכמה דוכתי וכתר כזה זכו ישראל במ"ת כשאמרו נעשה⁷⁵ ונשמע שניתן⁷⁶ לכאו"א מהם ב' כתרים והיינו מ"ש ויתנצלו⁷⁷ בנ"י את עדים מהר חורב כידוע שע"י⁷⁸ החטא העגל נסתלק מהם ב' כתרים הללו וע"י התפלה נעשה כתר כזה אך לא מצד כחם של כנ"י בתפלתם בלבד אלא בסיוע של מעלה דהיינו ע"י המלאך הנ"ל הממונה ע"ז לעשות הכתר מתפלות ישראל.

וביאור הענין הוא לפי שהתפלה⁷⁹ נק' סולם שמוצב⁸⁰ ארצה וראשו מגיע כו' להיות כי העיקר בתפלה הוא בחי' הביטול מלמטה למעלה בשפיכת הנפש