תשלז
להיות שהיה נמסר ביד אויביו והי' מתיירא מן הדין כו' וכדי להכניע החיצונים מועיל המשכת גילוי עונג עליון להאיר פני מלך בשעשועי המלך כשמשתעשע ברננה דאוריית' כמאמר כד64 אנפוהי דמלכא נהירין כו' כל דינין אתכפיין כמו במלכותא דארעא כשהמלך בהארת הפנים כשמשתעשע נמתקו כל הדינין והקטרוגי' כו' וכמ"ש65 במ"א וד"ל.
וזהו שאמר דוד זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי מפני אויבי' דוקא, אך מ"מ נענש ע"ז לפי ששיבח את התורה במעלה זו דזמרה בלבד שהיא רק בחי' הארה בעלמא מעצמות השעשועי' ובאמת יש לה מעלה יתירה ונפלאה הרבה מזו שהיא בחי' עצמו' השעשועי' ונקרא' שירו של הקדב"ה בעצמו כנ"ל וד"ל.
וזהו תחת אשר לא עבדת ה' אלקיך בשמחה וטוב לבב כו' שהוא שמחה של מצוה שנק' לבוש והדר מלכותו כנ"ל עד"מ המלך שמצווה דברי חכמה שמתפאר בה וכן ע"י רננה דאוריי' נמשך בחי' שמחה ושעשועי' שכל זה נק' שמחה וטוב לבב בעבודה שבתורה ומצות כו' והנה בכל עבודה צריך להיו' התכללות מאהבה ויראה הנקראי' בזוהר66 בשם דחילו ורחימו והנה האהבה נמשך מן השמחה והתענוג הנ"ל והיינו בחי' אהבה שיש בעבודת העובד במצות ועסק התורה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת בשמחה וטוב לבב שצ"ל העבודה מאהבה הבאה מן השמחה וטוב לבב כנ"ל וזה נק' רחימו אבל בחי' העובד ביראה הנק' דחילו הוא למעלה במדרגה גם מעבודה באהבה ושמחה הנ"ל כי הנה עד"מ עבד העובד מיראה הנה איננו משגיח כלל בטעמה של מצוה שנצטווה מן המלך כלומר מאיזה טעם ירצה המלך ובזה הטעם תתענג נפשו למלאו' חפץ ותענוג המלך כו' אלא עליו מוטל לעשות מצות המלך סתם מפני שציוה כך וזהו גזרת המלך ותפקידו בלי טעם ודעת והוא מחוייב לשמוע ולקיים דבר המלך אפי' אם אינו יודע בה טעם כלל וכלל כמו כאשר67 יצווה לחטוב עצים שאין בגזרה זו שום הבנת טעם ועונג למלך כי אינו <שעב>
עושה הדבר מחמת אהבתו למלך למלאו' התענוג והחפץ אלא רק מצד בחי' היראה שהוא בא ע"י בחי' הביטול שכבר ביטל עצמותו מכל וכל בכל אשר יגזור אומר עליו וביטול זה גורם שיעשה המצוה סתם גם שאיננו יודע בה טעם כלל כו' וד"ל.
והדוגמא מזה במצות מעשיו' ידוע שהמצות68 הצריכות כוונה היינו לכוין אל בחי' הטעם והעונג העליון המלובש בה וכנ"ל בענין שמחה וטוב לבב שבמעשה המצוה כו' אבל מצות הנעשו' ביראה היינו גם בלתי ידע טעם המצוה בעונג העליון אלא בלי טעם ודעת רק מפני שאמר ונעשה רצונו בלבד כי גזרת מלך היא שזה בא מבחי' הביטול בתכלית כנ"ל וזה יותר גבוה מעובד מאהבה ושמחה הנ"ל.
הערות
- 64. כד אנפוהי דמלכא נהירין : ראה זהר (אד"ר) נשא קלג, ב.
- 65. וכמ"ש במ"א : ראה ג"כ תו"ח שמות [הוצאת קה"ת — תשס"ג] קט, ד. מאמרי אדה"א נ"ך ע' לז. ובכ"מ.
- 66. בזוהר. . דחילו ורחימו : תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא פט"ז ואילך.
- 67. כאשר יצוה לחטוב עצים : ראה לקו"ת שלח מ, א. המשך תרס"ו ע' נד. ועוד.
- 68. שהמצות הצריכות כוונה : עירובין צה, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.