תשלה

והנה כתיב תחת⁴⁴ אשר לא עבדת ה' אלקיך בשמחה וטוב לבב מרוב כל פי' רוב כל הוא חיי⁴⁵ העוה"ב שנק' רוב כל כידוע כי בעוה"ב נמשך העונג האלקי שהוא בחי' זיו השכינה שהצדיקי' יושבין ונהנין כו' ותענוג זה נק' נועם ה' וכמ"ש לחזות⁴⁶ בנועם ה' כו' והוא תענוג נפלא שאין כמוהו בערך בכל מיני תענוג הנמצאי' בעולמות כי העונג הזה הוא עונג אלקי שאינו <שע>

בגדר וסוג עונג נברא ב"ג כו' ולכך אמרו באחר מוטב⁴⁷ דלידייני' וליתי לעלמא דאתי כי כדאי לסבול כל יסורי גיהנם עד אשר תטהר הנפש ותוכל לקבל אור אותו העונג האלקי כו' והנה בחי' גילוי זיו עונג זה הוא בא בבחי' אור ושפע האלקי' מבחי' מל' דאצי' הנק' ממלא כ"ע אבל בעוה"ז אע"פ שאין בו גילוי אור עונג זה אבל יש בו יתרון מעלה מצד אחר והוא לפי שבעוה"ז מאיר אור המקיף הנק' סובב כ"ע השוה⁴⁸ ומשוה קטן וגדול כו' וכמ"ש המגביהי⁴⁹ לשבת המשפילי לראו' כו' משום דקמיה ממש כחשיכה⁵⁰ כאורה כו', ומטעם זה בעוה"ז יותר קרוב האדם לבא לידי תשובה להפוך רע לטוב מן הקצה לקצה ויש⁵¹ קונה עולמו בשעה א' כר"א בן דרודיא שזהו היפך ההשתלשלו' משא"כ בעוה"ב שאין מועיל שם התשובה וכמ"ש⁵² במ"א וד"ל.

וזהו שאמר בשמחה וטוב לבב מרוב כל שהשמחה וטוב לבב במעשה המצוה בעוה"ז יותר טוב מרוב כל שבעוה"ב אך בתנאי שיהא שמח ומתענג במעשה המצוה וכמ"ש תחת אשר לא עבדת בשמחה וטוב לבב כו' והטעם הוא לפי שהשמחה של מצוה גורמת למעלה בחי' שעשועי המלך בעצמותו שהן יופי לבושי המלך שלא ניתן להשגת הנבראי' כלל כנ"ל שהוא למעלה הרבה מבחי' הזיו כו' וע"כ יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז דוקא מכל חיי העוה"ב כו' לפי ששעשועי המלך בעצמותו גבוה הרבה מהארת זיו אותו העונג שמשתעשע בעוה"ב כו' וכמ"ש כי עמך מקור חיים כלומר שהוא מקור התענוגי' כו' וכנ"ל וד"ל.

ובזה יובן מ"ש ובלילה⁵³ שירה עמי ושירו קרי כו' דהנה פסוק הזה בעוסק בתורה בלילה נאמר כידוע בדברי רז"ל והוא הנקרא רינה של תורה שאין⁵⁴ רינה של תורה אלא בלילה דוקא כמ"ש ובלילה שירה עמי כו' והענין הוא כמבואר בזוהר⁵⁵