תשכט

יתום כו' אלא ירוחם לפי שנעשה לו לאב באמרו אבינו מלכינו אחר הוידוי שמעורר הרחמי' כנ"ל וזהו דוקא ע"י התשובה בלב לאשתאבא בגופא דמלכא וזהו פי' ב"ך כו' וזהו שביוה"כ אין בו אכילה ושתי' כו' אלא לאשתאבא בגופא דמלכא ע"י התשובה בלב כו' ועי"ז יבא אור המקיף בסוכו' כנ"ל וד"ל.

ואחר כל הנ"ל יובן המשך סדר הפסוק הזה דיסובבנהו כו'. דהנה כתיב כי⁸⁴ נער ישראל ואוהבהו כו' וכתיב הבן⁸⁵ יקיר לי אפרים כו' ילד שעשועי' כו' והנה עד"מ הנער והילד הקטן שאין בו דעת ושכל עדיין שיוכל אביו לקבל עונג ושעשועים מטיב שכלו ודעתו הנה האב עושה עמו שחוק והיתול ומשחק עמו ובאותו השחוק שהתינוק משחק עמו משתעשע האב בו ומקבל מזה עונג גדול וזה נק' ילד שעשועי' שמפני הילדו' אין לאב בו אלא שעשועי' בשחוק שמשחק עמו אבל אחר שיגדל הנער אין האב משחק עמו אלא מדבר עמו ומשתעשע מטוב שכלו ודיבורו וכיוצא וזה אינו נק' ילד שעשועי' כו' כידוע והנמשל יובן למעלה בכללו' נ"י שנק' ילד שעשועי' בבחי' הקטנו' המוחי' בר"ה ויו"כ כשמשפילין א"ע בעי"ת בוידוי אשמנו כו' עד שאין בהם שום בחי' טוב מצד עצמם כלל ואז הם בתכלית הקטנו' כמשל הילד והנער שאין בו דעת עדיין כלל וא"כ אין אתעדל"ת שלהם מעוררת <שסו>

אתעדל"ע כלל אחר שאין בהן כלום ממעשה הטוב אלא במה הם מעוררי' אתעדל"ע במה שנמשך עי"ז בחי' שעשועי' העליונים שלא מצד הדעת וההשגה אלא כמשל האב שמשתעשע בבנו הילד בשחוק בלבד כנ"ל אחר שהן נעשי' כמו הילד הקטן עד"מ אז ממילא נק' ילד שעשועי' וכמ"ש הבן יקיר לי כו' ילד שעשועי' המו מעי לו רחם ארחמנו ברחמי' הרבי' כנ"ל.

והיינו בחג הסוכות שנמשכו המקיפין וכמ"ש כי נער ישראל ואוהבהו שהאהבה באה בבחי' מקיף בלתי הכנת כלי המקבלי' כי אין אתעדל"ת מגיע לשם כלל והוא שרש ענין התגלות השמחה הגדולה בחג⁸⁶ הסוכות שנק' זמן שמחתינו כידוע לפי שנמשכי' השעשועי' הגדולי' עד"מ התגלו' שמחת האב כשמשתעשע ומשחק עם בנו הילד כו' כנ"ל וד"ל.

וזהו ימצאהו בארץ מדבר שנק' שם ילד כמ"ש זכרתי⁸⁷ לך חסד נעורייך לכתך אחרי במדבר כו' ואזי נמשך בחי' השעשועי' בבחי' מקיף והיינו יסובננהו במקיפי' דסכך ודפנו' הסוכה בסוכו' וכמ"ש וימינו⁸⁸ תחבקיני כנ"ל וד"ל, ופי' יבוננהו היינו לשון בינה ג"כ כי הנה בנין ובינה הכל ענין א' דהנה ידוע פי' בינה⁸⁹ בן י"ה שהוא ענין תולדות המדו' אוי"ר שנק' בן ובת שנולדו מי"ה שהן