תשיד

והיינו שאמר על ר"ע כך עלה במחשבה כלומר שר"ע עלה במחשבה עילא' סתימא' כדי שיהא על ידו מקור לכל הברורי' לעתיד ולכך אין תימא כלל לומר וכי זו²⁰ תורה וזו שכרה דאדרבה זהו שכרה של תורתו של ר"ע שמברר במחשבה עילא' כו' וד"ל וכל זה מטעם שישראל עלה במחשבה סתימא' לפניו כנ"ל ואמנם ירדו אח"כ למטה בעולם הפירוד כדי לברר ברורי' בתשובה ומע"ט והנה ירידה זו צורך עלי' היא בודאי כידוע וענין העלי' שלהם היינו ודאי למעלה ממקור חוצבם בתחלה דהיינו לבחי' אור הכתר שלמעלה גם מבחי' המחשבה שאור אבא כידוע וסיבת עליי' זאת הוא ע"י המצות מעשיו' שעושין בעוה"ז לפי ששרש המצו' הוא בבחי' אור הכתר²¹ כידוע שנק' המצו' בכלל תר"ך עמודי אור והטעם שנק' עמודי"ם דוקא כי עד"מ העמוד שרגלו נעוץ בארץ וראשו מגיע השמיימ' ויכולי' לטפס עליו ולעלות עליו מן הארץ עד בגובה השמים כך ע"י המצו' יכולי' לעלות עד בחי' אור הכתר שנק' גלגלתא דא"א שלמעלה מן כל <שנה>

ההשתלשלו' גם מבחי' חכמ' סתימא' הנ"ל שישראל עלה שם וכידוע דהכתר²² נק' קרקפתא והוא מלשון כותרת ונק' ג"כ עטרה כי כתר²³ עליון נק' כתר מלכו' והענין הוא כי אין טעם כלל לרצון מפני שהוא למעלה מן הטעם ודעת כו' וד"ל.

והנה על המצות אמר ועשיתם²⁴ כל מצוותי והייתם קדושי' לאלקיכם וע"ז אמר יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם פי' כי הגם שע"י המצות מגיעין ועולין עד בחי' אור הכתר שלמעלה מן החכמ' הנק' קדוש אבל קדושתי למעלה גם מקדושת המצות כי הנה ידוע דבחי' מל' דא"ס נעשה בחי' כתר לנאצלי' ודרך כלל בחי' הכתר הוא בחי' ממוצע בין עצמו' אור א"ס לנאצלי' ונחלק לב' פרצופי' ע"י וא"א בחי' ע"י הוא מבחי' מל' דא"ס או מל' דא"ק ובחי' א"א הוא נעשה כתר וראש לנאצלים ונמצא לגבי בחי' א"ס עצמו הוא נק' בחי' מל' ולגבי הנאצלי' הוא נק' כתר ואין ערוך כלל ביניהם כי בחי' מל' דא"ס שמאיר בע"י נק' עתיק²⁵ יומין מלשון המעתיק הרים כו' שנעתק ומובדל מיומין דאצי' ובחי' א"א הוא למטה ממנו אחר שבא להיו' מקור לאצי' כו' וכידוע והנה המצות שהן תר"ך עמודי אור כנ"ל הרי שרשם בבחי' א"א והן בחי' תרי"ג²⁶ ארחין דגלגלתא כמ"ש באד"ר אבל קדושתי היינו בחי' מל' דא"ס שהוא בחי' ע"י בכלל שלמעלה גם מקדושת המצות שבכתר להיותו נבדל בערך מן כל ההשתלשלו' כנ"ל וזהו שאמר יכול כמוני פי' כמו בחי' מל' דא"ס ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה גם מקדושתכם שע"י המצות מטעם הנ"ל וזהו ג"כ ענין המלך הקדוש שאו' בעי"ת שהוא בחי' מל' דא"ס